על "קריסת הבזק" והפתגם הכי שחוק בשוק - שוב יעבוד?

יום חמישי, 6 במאי 2010, השעה 21:44 - יום מסחר תנודתי, מחזה לא חריג במיוחד לתקופה. ואז ברגע אחד צונח מדד הדאו ג'ונס בכ-1000 נקודות. המדדים המובילים בוול סטרייט מראים צניחה של 9%, מדד הפחד מזנק לשחקים, נר אדום צורם נראה בכל המסכים ואין סוף פקודות "סטופ" מופעלות ורק מוסיפות אש למדורה. ברגע אחד נמחקים מיליארדי דולרים מתיקי ההשקעות והפנסיה. אירוע זה זוכה לשם הקוד "Flash Crisis" - קריסת בזק.

אפשר היה לחשוב שמלחמת העולם השלישית החלה וטילים גרעיניים מתעופפים בשמי המזרח התיכון. סיפרו לנו שסוחר של גוף גדול פשוט טעה, כשקליד את האות B (ביליון, משמע מיליארד) במקום האות M (המציינת מיליון) בהוראת המכירה אשר רצה לשדר לשוק הסוער, ובכך יצר תגובת שרשרת ופאניקה המונית.

הסוחרים המקצועניים למדו זה מכבר כי חודש מאי הוא חודש ארור לשוק המניות. לא סתם הפתגם השגור בפי זקני וול סטרייט "Sell in May and Run Away". צאו ולימדו מה עשה השוק בחודש מאי 2010. השוק במחצית הראשונה של שנת 2010 המשיך את שיקומו מאז המשבר הפיננסי שפקד את השווקים בשנים 2007-2009. מדד ה-S&P 500 קבע שיא שנתי חדש ב-26/4, ימים ספורים בלבד לפני שחודש מאי הציג עצמו על לוח השנה וטרף את הקלפים. עד סוף חודש יולי השוק קרס בכ-20%.

פנסיונר בן 70 והמבחנים של הרשות - הדרכים לייצר "מקצוען" אמיתי

בדומה לשנה הקודמת, בשנת 2011 השוק המשיך לרוץ למעלה עד שהגיע לשיא שנתי חדש בדיוק ב-2 למאי. שיא זה לא יבחן יותר רק עד השנה הבאה. 3 חודשים לאחר חודש מאי השוק ליקק את הפצעים של עוד קריסה בת 20%. לציון יום ההולדת השני לאירוע המדובר, החזירה אותנו ענקית הבנקאות JP מורגן לאותו ערב עת הודתה כי הפסידה כ-2 מיליארד דולר בעסקת גידור כושלת בין שווקים, שבוצעה ככל הנראה באמצעות חוזה סינטטי כנגד נגזרים, עסקה שגם סוחר פשוט יכול לבצע רק בהיקפים אחרים לגמרי.

מניית JP מורגן נחתכה ביותר מ-9% עד רגע זה, איבדה כ-10 מיליארד דולר משוויה וחשוב מכך ספגה הורדת דירוג, ובכך משכה אחריה את כל סקטור הבנקאות, המדדים והסחורות למהלך יורד שמשפיע על הכיס של כולנו, כל זאת מבלי שרצינו בכלל להיות שם.

גם בישראל לא חסרות דוגמאות לטעויות קריטיות, כאלו שכמעט וכאלו שלא נדע לעולם שקרו. אז מי הם אותם "מקצוענים" שמחליטים היכן וכמה יעבוד הכסף שלנו? בישראל ישנה סידרת מבחנים מתישה של הראשות לניירות ערך המסמיכה יועצי ומנהלי השקעות. החומר מעייף, השאלות יבשות ולא קרובות לתרחישים שאנו פוגשים בזירות המסחר. עשיתי את המבחנים האלו, קשה לומר שהחכמתי. השאלה "פנסיונר בן 70 מעוניין להשקיע את כספו באפיק בעל תשואה גבוהה, מה תייעץ לו?" ככל הנראה לא נענתה בתשובות שמראות על הבנת החומר. אם סבתי בגיל 85 מחזיקה 12% דולרים בתיק ההשקעות שלה מבלי לדעת את ההשלכות לכך.

התמחות? כן גם זה חלק מהמסלול המעייף למקצוע. רק שרוב המתמחים מוצאים עצמם כמתאמי פגישות למשווקי ההשקעות, או עובדי בק אופיס שמפתחים התמחות בתוכנת האקסל החביבה, אך ללא ניסיון אמיתי בשוק ההון. זאת בהנחה שמצאו התמחות וכמובן, בשכר מינימום. נראה כי הראשות עסוקה יתר על המידה ברגולציה מופרזת אשר יחד עם עליית שיעור מס רווחי ההון מבריחה כספים רבים אל מעבר לים.

כמובן שישנם גם מסלולי התמחות בהם המתמחה באמת חי את השוק ליד מנהל השקעות מנוסה, לומד את קרביו ובשילוב כישורים אישיים גבוהים בונה תיקי השקעות נאים ורווחים שמתאימים למחזיק התיק. אך הבעיה מתחילה כשאנו לא יודעים מי האדם שמקבל החלטות על הכסף שלנו, ולא פעילים בצורה אקטיבית ועוקבים אחר ביצועיו.

האדרנלין והדרך לייצר כמה שיותר כסף - המנועים של סוחר ממוצע

ראוי כי הראשות לניירות ערך תטפח את מקצועו של מנהל ההשקעות ותוודא כי בהתמחות אכן עוסקים בנושאי הליבה. פגשתי פעם בבית השקעות מתמחה שתפקידו היה תמיכה טכנית ומכירות. ספק רב אם יצא מנהל השקעות מוצלח.

כל אדם אשר סחר בשוק ההון בעברו יודע כמה גבוהה רמת האדרנלין שזורמת בעורקיו של הסוחר. סוחר טוב וותיק הינו סוחר בעל אינסטינקטים טובים ומהירים אשר מבינים את הנעשה הרבה לפני שהשכל המודע הבין זאת. הסוחרים בבנקי ההשקעות ובמחלקות הנוסטרו מאומנים לדבר אחד, לייצר כסף וכמה שיותר. הבעיה מתחילה כשיש חופש פעולה גבוה מדי לאותם אינסטינקטים או לחלופין סירוס גמור בשיקול הדעת.

הסוחרים ב-JP מורגן נחשבים לכלים הכבדים בשוק. ביכולתם להשפיע על הנעשה בו ולנצל זאת לטובת הפוזיציה. חוקי זה לא וגם ניתן לזיהוי כאשר מדובר במספרים בהם סוחרים הגופים הגדולים, רק שלאף אחד לא אכפת עד שמשהו משתבש. מישהו לא תיאם מספיק או אפילו טעה בכפתור במקלדת הענקית של בלומברג ומחק סכומי כסף עצומים. האבסורד הוא שגם כשהם לא טועים, פוזיציות רבות של גופי השקעות גדולים גורמות לנזקים למשקיעים שנמצאים בצד השני.

אז האם זו סיבה להחזיק את חסכונותינו במזוודה מתחת למיטה או חלילה בעו"ש בבנק? זו ממש לא הכוונה. הכוונה היא לקחת אחריות. לקחת אחריות משמע לדעת איפה הכסף שלנו עובד. גם אדם שמגדיר עצמו כבור גמור בעולם הפיננסי ואינו מסוגל להבין אותו, חייב להיות מעורב, ויתרה מכך להתחיל להכיר וללמוד ככל שיכול ובכך לא יוכל להגיד "לא ידעתי".

לפני זמן מה שאל אותי מכר מה דעתי על ג'נרל מוטורס, כיוון שמחזיק כמות נכבדה. שאלתי אותו מה דעתו על תעשיית הרכב בארה"ב, הוא אמר שלדעתו מצבה רע ואף יחמיר. הוא פשוט לא הבין כי קיים קשר בין השניים. הוא הפסיד בפוזיציה הרבה כסף, לו הבין את הקשר בין מניה לסקטור בו היא פועלת יכול היה לחסוך זאת. כיום ניתן ללמוד על שוק ההון בדרכים רבות, אינטרנט, ספרים או קורסים ברמות שונות שמטרתם להעצים את ההשכלה הפיננסית והבנת העולם הסבוך הזה.

טעויות תמיד עלולות לקרות, ובשוק ההון הפסדים הינם חלק בלתי נפרד מהמשחק, וזה בסדר - כל עוד אנחנו יודעים למה. אז עשו לעצמכם הרגל, ודעו אצל מי הכסף שלכם עובד, ובמה. ואם באמת אכפת לכם, נהלו חלק קטן ממנו בעצמכם.

הכותב הינו ראש דסק המחקר בבית ההשקעות Colmex Pro .

*אין לראות באמור לעיל הבטחה לתשואה ו/או יעוץ השקעות המתאים לצרכיו ונתוניו של כל אדם. כל המסתמך על המידע המופיע בסקירה עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. לכותב ו/או לחברה בה הוא מועסק, עלול להיות עניין אישי בני"ע או בנושאים המועברים בסקירה. המידע מיועד למשקיעים בעלי ידע קודם בשיטות מסחר בשוק ההון. ט.ל.ח