מיכאל ברונו

מיכאל ברונו היה כלכלן ישראלי בכיר שכיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 1986 עד 1991. בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של המדינה, והוא קובע את הריבית במשק ומופקד על יציבות המחירים ועל המערכת הפיננסית. ברונו נחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985,

שבלמה את האינפלציה הדוהרת וסימנה מפנה במדיניות הכלכלית בישראל. בתפקידו כנגיד קידם משמעת תקציבית וצמצום ההתערבות הממשלתית בשוק, לצד בנקאות מרכזית עצמאית יותר. לאחר סיום כהונתו שימש הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. בשוק ההון ברונו מזוהה עם המעבר
של המשק
הישראלי מכלכלה אינפלציונית וריכוזית אל כלכלת שוק פתוחה, מהלך שהניח את התשתית להתפתחות שוק ההון המקומי.

ברונו היה גם חוקר בולט בתחום המקרו כלכלה, והספר שכתב עם ג'פרי זקס על האינפלציה והמיתון שבאו אחרי משברי הנפט של שנות השבעים נחשב לספר
יסוד. הוא לימד באוניברסיטה העברית והשפיע על דור של כלכלנים ששירתו אחר כך במשרד האוצר ובבנק ישראל.