תכנון פרישה
תכנון פרישה הוא תהליך ההיערכות הפיננסית לקראת סיום העבודה ומעבר להסתמכות על החיסכון הפנסיוני והקצבאות. הוא כולל בחינה של סך הצבירה בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, הערכת גובה הקצבה החודשית הצפויה, וקבלת החלטות לגבי אופן משיכת הכספים. אחד ההיבטים המרכזיים הוא תכנון המס: בעת הפרישה נדרש העובד למלא טופס קיבוע זכויות (טופס 161ד), שבו הוא מחלק את תקרת ההון הפטורה בין מענק פרישה פטור, היוון קצבה ופטור על הקצבה החודשית.
החלטות אלו בלתי הפיכות במידה רבה ומשפיעות על הנטו לאורך כל שנות הפרישה, ולכן תיקון 190 לפקודת מס הכנסה ומנגנון פריסת המענקים לפי סעיף 8(ג) הם כלים מרכזיים בתכנון. גיל הפרישה, מצב משפחתי וקיומם של מקורות הכנסה נוספים משפיעים אף הם על הבחירה בין קבלת קצבה חודשית לבין היוון סכום חד-פעמי. תכנון מוקדם, לרוב מספר שנים לפני מועד הפרישה, מאפשר למקסם את הטבות המס. ראו מדריך הפרישה המלא.
- פנסיה לפי עשור: מה עושים בגיל 20, 30, 40, 50 ו-60
בכל עשור יש פעולה אחת שמשפיעה יותר מכל השאר, ובכל עשור יש החלטה שנסגרת אם מחכים. מדריך מעשי לפי שלב חיים, כולל ההפרש של 2.1 מיליון שקל בין חוסך שהתחיל בגיל 25 לחוסך זהה שהתחיל בגיל 35
