יגאל אלון היה מפקד הפלמ"ח, פוליטיקאי ממפלגת העבודה ושר בממשלות ישראל במשך שנים ארוכות, ובהן כסגן ראש הממשלה, שר העבודה, שר החינוך ושר החוץ. לאחר מותו של לוי אשכול כיהן כראש ממשלה בפועל במשך 19 ימים, עד שגולדה מאיר נבחרה לתפקיד. הוא נולד בכפר תבור והיה
מחברי קיבוץ גינוסר.
שמו נקשר בעיקר ב"תוכנית אלון", שהציע לאחר מלחמת ששת הימים. התוכנית הציעה לספח לישראל את בקעת הירדן ורצועות שטח נוספות לאורך הגבול המזרחי, ולהחזיר לירדן את השטחים המאוכלסים בצפיפות. אף שלא אומצה רשמית, היא הנחתה את מדיניות
ההתיישבות של ממשלות העבודה בבקעה, ועיצבה את מפת היישובים, החקלאות והתשתיות באזור, כך שהפכה בפועל לגבול כלכלי. בבקעה התפתחה בעקבותיה חקלאות יצוא של תמרים וירקות.
כשר העבודה בשנות השישים היה אחראי על תחומי התעסוקה, ההכשרה המקצועית ופיתוח התשתיות,
בתקופה של קליטת עלייה ופיזור אוכלוסייה. דמותו מוזכרת עד היום בדיונים על הקשר בין מדיניות ביטחונית לבין תכנון כלכלי, ועל המחיר לתקציב המדינה
של החלטות התיישבות.
