מדידת רייטינג

מדידת רייטינג היא שיטה לאמידת היקף הצפייה בתוכניות טלוויזיה. המדידה מתבצעת על מדגם מייצג של משקי בית שבהם מותקן מכשיר מדידה ייעודי, המתעד את הערוץ הנצפה ואת זהות הצופים המדווחים. הנתונים המתקבלים מוכפלים למשקלות סטטיסטיים ומתורגמים לאומדן על אודות כלל
האוכלוסייה. לצד המדידה האלקטרונית נערכים גם סקרים המשלימים מידע על הרגלי הצפייה.

בישראל מתנהלת המדידה תחת גוף משותף לגופי השידור ולגורמי הפרסום, המפקח על המתודולוגיה ובוחר את חברת המחקר המבצעת. הנתונים מתפרסמים באופן שוטף וכוללים פילוחים לפי
שעות, לפי
קהלי יעד ולפי מאפיינים דמוגרפיים, כמו גיל ואזור מגורים. הנתונים משמשים גם את גופי הפרסום בתכנון קמפיינים ובבחירת שעות השידור.

למדדים אלה משמעות כלכלית ישירה: הם מהווים בסיס לתמחור זמן הפרסום בטלוויזיה ולהחלטות של גופי שידור על המשך
הפקות או הסרתן מהלוח.
עם המעבר לצפייה בשירותי סטרימינג, בצפייה נדחית ובמכשירים ניידים, גוברת הביקורת על יכולתה של המדידה המסורתית לשקף את דפוסי הצריכה, ומקודמות שיטות מדידה המשלבות נתונים דיגיטליים. גופי השידור מציגים לעיתים נתונים משלימים על היקף הצפייה
בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם.

שיטת המדידה קובעת בפועל את חלוקת מיליארדי השקלים בשוק הפרסום, ולכן מעבר לשיטה חדשה או החלפת גוף המדידה משנה את מאזן הכוחות בין ערוצי טלוויזיה
ומשפיע ישירות על תמחור זמן שידור.