עליית מחירים

לעומת ארה"ב, האינפלציה בגוש האירופי לא מתמנת עם 9.1% בשנה האחרונה כאשר הצפי עמד על 9%. גם מדד הליבה עלה מעבר למצופה עם 4.3% לעומת הצפי של 4%

נראה כי חברת הנדל"ן עדיין נהנית מעליות המחירים עם עלייה של 36% בהכנסות ומחיר ממוצע ליח"ד של 5.1 מיליון שקל לאחר מע"מ. למרות העלייה במחירים ובהכנסות נראה כי הרווחיות של החברה דווקא קטנה; הרווח התפעולי קטן ב-45% לעומת הרבעון המקביל לסך של-33 מיליון שקל

מה גורם לאינפלציה, איך זה קשור למשבר הסאב פריים ולמה לא כדאי למדינה להיכנע לדרישות השכר המוגדלות של ועדי העובדים הגדולים במשק?

כלי התקשורת מתדלקים את עליית המחירים, בכך שנותנים ראיונות כדי למלא עמודים, ולא בודקת בעצמה. אנשי הנדל"ן (וזה נכון גם לתחומים אחרים) מעבירים מסרים לקולגות ולמתחרים, דרך התקשורת, ואף אחד לא אומר שבעצם יש כאן תיאום מחירים

מדובר בהחלטה של רשות החשמל, בעקבות עליית מחירי הפחם בעולם. המחיר החדש לקוט"ש יהיה בסביבות 49.5 אגורות

החברה מעלה את המחיר לצרכנים על רקע עליות בחומרי הגלם; זה יגיע גם לישראל

כך אמרה בסנאט שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, שהבהירה כי לא מדובר בחמדנות של חברות אמריקאיות. לדבריה, "אני צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022"

מניות חברות המסחר המקוון נהנו מזינוק במהלך הסגרים של מגפת הקורונה, אך עתה לנוכח עליית המחירים שהביאה עמה האינפלציה, והרצון של הלקוחות לחזור לחנויות הפיזיות, הן מאבדות גובה

חברות שונות הודיעו על העלאת מחירים ב-10-15%. גם אם בטווח הקצר הרווחיות של החברות תיפגע בסוף הצרכן ישלם את המחיר, כך על פי לידר שוקי הון. מחירי המלט עלו ביותר מ-50%

משבר כלכלי, מחירי אנרגיה גואים, הורדות ריבית ומטבע שנחלש - כולם תרמו לזינוק של 99% במחירי התחבורה ו-70% במחירי המזון שהסתכמו באינפלציה כוללת של 61% בשנה האחרונה, מספרים שלא נראו במדינה מאז ראשית שנות האלפיים