חופש המידע הוא עיקרון משפטי המעניק לאזרחים זכות לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות, במטרה לקדם שקיפות ואחריותיות שלטונית. בישראל מוסדר העיקרון בחוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998, ומחייב גופים ציבוריים למסור מידע לפונים אליהם בכפוף לחריגים מוגדרים בחוק.
החוק מאפשר לאזרחים, עיתונאים וארגוני חברה אזרחית לבקש מידע ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים, ובהם נתונים תקציביים, החלטות מנהליות ומסמכי מדיניות. עם זאת, קיימים חריגים המאפשרים לרשויות לסרב למסור מידע מטעמי ביטחון, פרטיות או סודות
מסחריים.
ארגונים העוסקים בקידום שקיפות שלטונית משתמשים בבקשות חופש מידע ככלי מרכזי לחשיפת מידע ציבורי, ולעיתים פונים לבתי המשפט כאשר רשויות מסרבות למסור מידע ללא הצדקה מספקת.
בקשות לפי החוק משמשות עיתונאים וחוקרים לחשיפת נתוני תקציב, שכר
בכירים והתקשרויות של גופים ציבוריים. סירוב של רשות נבחן בערכאות, ולכן הנושא יושב בממשק שבין המשפט המנהלי לבין רגולציה כלכלית.
משפט 
