מאסר על תנאי הוא עונש שבית המשפט גוזר על נאשם בלי שיישא אותו בפועל, כל עוד לא יעבור עבירה נוספת מסוג שנקבע בגזר הדין ובתוך תקופת ההתניה. הפרה של התנאי מפעילה את העונש הרדום ומצטרפת לעונש שנגזר בתיק החדש. בזירה הכלכלית העונש הזה מופיע לעיתים קרובות בתיקי
עבירות מס, חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון ועבירות ניירות ערך, לצד קנסות כספיים ועבודות שירות. לצד ההרתעה מתנהל ויכוח משפטי מתמשך על היקף השימוש בו: יש הרואים בו כלי שמאפשר שיקום בלי לשלוח אדם לכלא, ואחרים
טוענים שהוא מרכך יתר על המידה את התגובה העונשית לעבירות כלכליות. פסיקות בית המשפט העליון בנושא מעצבות את מדיניות הענישה בערכאות הנמוכות ואת שיקול הדעת של השופטים בתיקי צווארון לבן.
במסגרת גזר הדין יוחסו לנאשם 215 עבירות מס שביצע בין השנים 2013-2015. הנאשם הורשע בהנפקת מסמכים הנחזים לחשבוניות מס, וזאת מבלי שבוצעו עסקאות עבור חשבוניות אלו