המפקח על הבנקים

הנגיד הסביר: "פתרונות פלא עלולים לפגוע דווקא בשכבות החלשות"; גפני הספיק להגיב: "לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי-אפשר להתערב בריבית זה לא מעניין בכלל". אבל מה בעצם גפני אומר כאן? 'העיקר לעשות משהו'. אבל כשעושים משהו לא נכון, עדיף לא לעשות אותו בכלל

איך הבנקים בארה"ב נערכים למיתון, מה מיתון יכול לגרום למאזנים שלהם ובמה זה שונה מהבנקים בישראל?

בהוראה לבנקים המפקח אמנם מאפשר להם לפעול בתחום אבל דורש זהירות יתר, וביצוע הערכת סיכונים והגנות צרכנות והוכחה שניתן יהיה לעשות זאת בצורה בטוחה. הבנק אף יהיה חייב יודיע למפקח על הבנקים על הפעולות שעשה ויפרט אותן, כאשר המפקח יוכל לבקש מידע נוסף המפקח: "יש פוטנציאל בתחום"

המפקח על הבנקים רוצה רפורמה, הוא יכול פשוט לפרסם כל פעם מחדש את העמלות הממוצעות - מי היקר ומי הזול בעמלות?

עד היום הבנקים הקשו עליכם להשוות בין הפקדונות בבנקים, הייתם צריכים להתקשר לכולם ולבדוק אחד אחד מה הריביות, כעת תוכלו לעשות את זה דרך האינטרנט ובלחיצת כפתור. בינתיים הנתונים מעודכנים רק לחודש אוגוסט - אבל מהחודש הקרוב יתעדכנו הנתונים שבועיים אחרי סוף החודש

ליאור שילה, אנליסט פיננסים של אי.בי.אי: "מניות פועלים ודיסקונט מתומחרות בחסר; אינפלציה זה דבר טוב לבנקים"

לפעמים הדרך לפתרון בעיות היא לא הקמה של רשויות נוספות - שכדי לפתור מחלוקות ביניהן יהיה צורך בהקמת ועדות כמובן - האוצר רוצה להקים עוד גוף פיקוח על הבנקים כדי לעודד תחרות. אבל האם זה באמת יקדם את התחרות? לא בטוח

המפקח על הבנקים אימץ אמנם את התקן האמריקאי במטרה להביא ליותר שקיפות בדוחות הבנקים, אבל מנע מהבנקים את שיקול הדעת שיש לבנקים האמריקאיים. מדוע והאם זה בכלל טוב?

סגן המפקח על הבנקים: "החדשנות בתחום המטבעות הדיגיטליים משפיעה בעיקר על מוצרים פיננסים אחרים כמו תשלומים או השקעות". השקל הדיגיטלי יהווה את השלב הבא בהתפתחותו של השקל ויהיה תחת פיקוח של בנק ישראל 

לא הגיוני שתלונה חייבת להיות מוגשת לבנק ורק לאחר 45 יום ניתן להתלונן לפיקוח על הבנקים; בנק ישראל: "הטיפול מהיר יותר;  אנחנו מטפלים בכולם; עו"ד נרקיס טועה"