אביגדור ליברמן הוא פוליטיקאי ישראלי ותיק, שכיהן במגוון תפקידים בכירים לאורך הקריירה הציבורית שלו, ובהם תפקידים בעלי היבטים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. הוא נחשב לאחד השחקנים המרכזיים במערכת הפוליטית.
לאורך פעילותו נקשר שמו לסוגיות מרכזיות על סדר
היום, ובכללן נושאים כלכליים ותקציביים כאשר מילא תפקידים רלוונטיים. התבטאויותיו ומהלכיו נבחנו הן בזירה המפלגתית והן בעיני גורמים העוקבים אחר השלכותיהם על המשק.
כדמות פוליטית מוכרת, אמירותיו וצעדיו מייצרים לא פעם הדים ותגובות במגוון זירות, מהמערכת הפוליטית
ועד השיח הציבורי הרחב והזירה הכלכלית.
בכהונתו בראש משרד האוצר קידם צעדים בתחומי המיסוי, שוק העבודה והתחרות בייבוא, לצד מדיניות תקציבית שנועדה לצמצם את הגירעון. חלק ניכר מהמהלכים שאיתם הוא מזוהה
נוגעים ליוקר המחיה, ובהם הפחתת מכסים והרחבת ההיצע בענפי המזון והחקלאות. עמדותיו בסוגיות פנסיה, גיל פרישה ותקציבי מגזר ציבורי עוררו לא פעם עימות מול ארגוני העובדים.
תוצאות הבחירות הותירו את שני הגושים ללא יכולת ברורה להרכיב ממשלה: נתניהו עומד בראש המפלגה הגדולה, אך ללא רוב קואליציוני, ואילו גוש השינוי מתקשה להתגבר על הבטחות הבחירות של ראשיו. העלייה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי טרפה את הקלפים, ליברמן נותר עם מעט אפשרויות,
והמערכת הפוליטית מתקרבת לאפשרות של בחירות חוזרות
נתונים מכנס הדירקטורים: 86% מהדירקטורים סבורים שיש לבצע הערכת סיכונים מחודשת בתקציב החברה בעקבות השינויים הגיאו פוליטיים, הריבית והאינפלציה , וכ-70% מעריכים שההשפעה של פיחות השקל מהותי ומשפיע על חברתם. ומה יש לאביגדור ליברמן לומר בעניין הזה?
לדברי המבקר "אנחנו בעיצומה של ביקורת מקיפה על יוקר המחיה. בודקים את החזרי המשכנתא ואת תוכניות הדיור" - אבל הסיבה לאינפלציה היא סיבות מאקרו כלכליות עולמיות. לא משהו ישראלי.
במשרד פרסו בפירוט את המתרחש בתחום הנכסים הדיגיטליים (בעיקר מטבעות קריפטו) והסבירו מדוע ישראל דווקא מפסידה מהפער הרגולטורי שלה לעומת שאר העולם - גם מבחינת מיסים וגם מבחינה הגנה על המשקיעים
רק צריך לזכור: מישהו צריך לממן את זה. הכסף לא גדל על העצים. מי מרוויח - הנהגים. מי משלם - כולם. כלומר - נוסעי התחבורה הציבורית מסבסדים את נהגי המכוניות. רוצים להוריד את הפקקים? צריך פחות מכוניות על הכביש, לא עידוד של תחבורה פרטית