בנק ישראל

התעשיינים, משקי הבית והפוליטיקאים מתלוננים על העלאת הריבית. כואב להם, ובצדק. מדוע בנק ישראל מעלה את הריבית, למרות הכאב של האנשים? או במילים אחרות: מה כל כך מסוכן באינפלציה?

לאחר העלאת הריבית - נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התראיין לביזפורטל, ענה לטענות כי העלאת הריבית מתדלקת את מחירי השכירות ואת האינפלציה והדגיש: "אם נצטרך, נמשיך להעלות את הריבית - בלי העלאת הריבית האינפלציה הייתה דו ספרתית ואנשים היו מאבדים אמון בשקל", ומוסיף: "הפיחות של 5% בשקל העלה את האינפלציה ב-1%"

אפשר לכעוס על בנק ישראל אבל האמת שאין לו ברירה - אלא אם אתם רוצים שכל הכסף שלכם יאבד 30% מערכו תוך 5 שנים; ההחזר החודשי לנוטלי המשכנתאות קפץ כעת בעוד 50 שקל והתייקר בשנה האחרונה ב-1,150 שקלים ובסך הכל 350 אלף שקל תוספת למשכנתא. האם זו העלאת הריבית האחרונה? הנה הרמז של בנק ישראל

נתוני שוק העבודה מראים 3.1% אחוזי אבטלה, האינפלציה נשארה על 5%, נראה כי לנגיד לא תהיה ברירה ויצטרך להעלות שוב את הריבית שעומדת כרגע על 4.5%

האינפלציה נשארה על 5%, האם בנק ישראל יעלה את הריבית שוב בשבוע הבא? כנראה שאין לו ברירה אחרי המדד הנוכחי, ושוק העבודה החזק; שכר הדירה למי שמחליף דירה זינק ב-9%, למחדשי חוזה ב-3.6%; מחירי הדיור לא רשמו שינוי בחודש האחרון, אבל זה מטעה - בניכוי מחיר למשתכן הייתה ירידה של 0.5% והירידה היא כבר של כ-6-7%

על פי נתוני בנק ישראל, 31% מהדירות שנרכשו נכון למרץ 2023 היו כאלה, בהשוואה לרבע מהדירות בלבד בדצמבר 2021. ההלוואה הממוצעת - 948 אלף שקל

"הציבור מצמצם הוצאות, בקרוב הרשתות ייצאו עם מבצעים"; הקבלנים ואינטרסנטים נוספים טוענים שהעלאות הריבית של בנק ישראל רק פוגעות בציבור ויוצרות נזק מבלי להוריד את האינפלציה. אבל הם טועים: יש האטה בצריכה, וזה בדיוק מה שבנק ישראל מנסה לעשות כדי להחזיר את היציבות

הבנקים לא נהגו לעדכן את לקוחותיהם אודות גביית העמלות, האם בעקבות התיקון החדש לחוק נראה פנייה מוגברת של לקוחות שיפעלו לביטול העמלות?

בבנק ישראל מתנגדים להבטחת תשואה (כמו הפיקדונות בבנקים), מזהירים מפני "סיכונים משמעותיים בהחלטה" ואף מתריעים כי התוצאה עלולה להיות דווקא הפוכה: צמצום האשראי במשק ועלייה בסיכון לחוסכים, ומסיימים: "ההצעות בוועדה לא מבוססות על נתונים"

בנק ישראל בדק את הגורמים המשפיעים על רגישות זרימות ההון לביצועי קרנות הנאמנות; התוצאות מראות שונות בהתנהגות הישראלים לעומת מדינות אחרות שנשענת ככל הנראה על מבנה השוק הייחודי של ישראל