קיצוצים
קיצוצים בהקשר הכלכלי מתייחסים לצמצום הוצאות, בדרך כלל בתקציב המדינה או בתקציבי משרדי ממשלה, כחלק ממדיניות פיסקלית מרסנת. קיצוצי תקציב ננקטים לעיתים לצורך עמידה ביעדי גירעון, התמודדות עם ירידה בהכנסות המדינה או מימון הוצאות בלתי צפויות כגון עלויות ביטחוניות.
לעיתים ננקטים קיצוצים גם כתגובה מיידית למשבר כלכלי, במטרה לצמצם גירעון תקציבי שנוצר באופן בלתי צפוי.
בישראל, קיצוצים בתקציב מובאים לרוב לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב או במסגרת חקיקה נלווית, ועשויים לכלול הפחתת תקציבי משרדים, הקפאת תוספות שכר
במגזר הציבורי
או צמצום תמיכות והשקעות ממשלתיות. קיצוצים עלולים לעורר התנגדות ציבורית ומחלוקת פוליטית, בפרט כאשר הם פוגעים בשירותים חברתיים כגון בריאות, חינוך ורווחה.
לצד הממשלה, גם חברות עסקיות נוקטות לעיתים קיצוצים בהוצאותיהן, ובהם צמצום כוח
אדם או הקפאת תקציבי
פיתוח, בתקופות של האטה כלכלית. היקף הקיצוצים והתחומים שבהם הם ננקטים נבחנים בקפידה על ידי אנליסטים כלכליים, המבקשים להעריך את השפעתם על הצמיחה, על התעסוקה ועל רמת השירותים הציבוריים במדינה.
החלטות קיצוץ מתקבלות לרוב כש הגירעון חורג מהיעד, והן נוגעות לקצבאות, לתקציבי משרדים ולפרויקטי פיתוח. בדיוני תקציב המדינה נבחנת החלופה של העלאת מסים מול צמצום הוצאות, ולכל אחת השלכה שונה על הצמיחה.