בנימין נתניהו
בנימין
נתניהו הוא הפוליטיקאי והמנהיג הדומיננטי ביותר בישראל בעשורים האחרונים, המכתיב מדיניות כלכלית ומדינית משמעותית המשפיעה ישירות על השווקים הפיננסיים המקומיים ועל תיקי ההשקעות של אזרחי המדינה. הונה הכלכלי של מדינת ישראל והתנהלותה הפיננסית מושפעים
באופן
ישיר מהחלטותיו. נתניהו, המשמש כראש ממשלת ישראל, נושא עמו רקע אקדמי וכלכלי נרחב (כולל תארים מאוניברסיטת MIT ועבודה כיועץ כלכלי בחברת בוסטון קונסלטינג גרופ - BCG), והוביל לאורך שנות כהונתו כשר אוצר וכראש ממשלה רפורמות קפיטליסטיות מבניות.
נתניהו הוא הפוליטיקאי והמנהיג הדומיננטי ביותר בישראל בעשורים האחרונים, המכתיב מדיניות כלכלית ומדינית משמעותית המשפיעה ישירות על השווקים הפיננסיים המקומיים ועל תיקי ההשקעות של אזרחי המדינה. הונה הכלכלי של מדינת ישראל והתנהלותה הפיננסית מושפעים
באופן
ישיר מהחלטותיו. נתניהו, המשמש כראש ממשלת ישראל, נושא עמו רקע אקדמי וכלכלי נרחב (כולל תארים מאוניברסיטת MIT ועבודה כיועץ כלכלי בחברת בוסטון קונסלטינג גרופ - BCG), והוביל לאורך שנות כהונתו כשר אוצר וכראש ממשלה רפורמות קפיטליסטיות מבניות.
משנתו הכלכלית מבוססת באופן מסורתי על עקרונות השוק החופשי, דה-רגולציה, הפחתת מסים וצמצום המגזר
הציבורי לטובת המגזר
הפרטי, מדיניות
שהובילה לצמיחה מואצת של מגזר ההייטק הישראלי, לפתיחת מונופולים (כמו רפורמת הנמלים והסלולר) ולפיתוח מאגרי הגז הטבעי של ישראל.
הפרטי, מדיניות
שהובילה לצמיחה מואצת של מגזר ההייטק הישראלי, לפתיחת מונופולים (כמו רפורמת הנמלים והסלולר) ולפיתוח מאגרי הגז הטבעי של ישראל.
בשנים
האחרונות, וביתר שאת על רקע
אתגרי תקציב המדינה לשנת
2026, מדיניותו מתמודדת עם ניווט מורכב בין הצורך בהרחבה פיסקאלית וגידול דרמטי בתקציבי הביטחון (שהגיעו ל-112 מיליארד שקלים) לבין הניסיון לשמור על יציבות מקרו-כלכלית, הורדת יחס החוב-תוצר ומניעת
פגיעה חריפה בדירוג האשראי של המדינה.
בדומה למנהיגים וליזמים גלובליים, להצהרותיו המדיניות והכלכליות של נתניהו, כמו גם להתפתחויות הפוליטיות
והמשפטיות סביבו, יש יכולת להניע את השווקים הפיננסיים המקומיים בתוך דקות, תוך השפעה ישירה על מדדי הבורסה לניירות ערך
בתל אביב (כמו ת"א 35 ות"א 125) ועל תנודות חדות בשער השקל מול הדולר והאירו.
והמשפטיות סביבו, יש יכולת להניע את השווקים הפיננסיים המקומיים בתוך דקות, תוך השפעה ישירה על מדדי הבורסה לניירות ערך
בתל אביב (כמו ת"א 35 ות"א 125) ועל תנודות חדות בשער השקל מול הדולר והאירו.
למדיניותו יש משמעות מכרעת; החלטות הממשלה בראשותו
לגבי מיסוי, גירעון, רפורמות מבניות ותוכניות פיתוח
אזוריות (כמו התוכנית האסטרטגית לפיתוח הגליל 2026–2030) מעצבות את רווחיות החברות המקומיות ומשפיעות על שוק הנדל"ן, האנרגיה והתעשיות הביטחוניות. כתוצאה
מכך, ביצועי תיקי ההשקעות, קרנות הפנסיה, קופות
הגמל וקרנות ההשתלמות של הציבור הרחב בישראל שזורים ומותנים
באופן ישיר ביציבות השלטונית ובהוצאה לפועל של המדיניות הכלכלית והגיאופוליטית שהוא מוביל.
להרחבה: כלכלה, שוק ההון, הבורסה בת"א, נדל"ן.
"אנחנו מכינים כתבה נגד הרפורמה של יריב לוין, רוצה להשתתף?""אם אתה חושב אחרת, אז לא תודה". ככה מייצרים הנדסת תודעה - העיתונות, אתרים, ערוצים פונים לצד אחד של המפה ומייצרים עמודים ותכנים רק של צד אחד; התקשורת הפכה מזמן לשחקן במגרש ולא צופה אובייקטיבי - פלא שעמישראל לא מאמין לתקשורת?- מסכמת שבוע יאיר המבורגר הופך להיות האיש החזק במשק - האם לזה התכוון המחוקק ברפורמת בכר?סטלה קורין לבר מסכמת שבוע - מי הפך את חברות הביטוח וכרטיסי האשראי לחברות ענק - ואיך זה מתהפך על הציבור הישראלי
- חיות: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", לוין בתגובה: השופטים - מפלגה"נשיאת בית המשפט העליון תקפה את הרפורמה המשפטית שמתכנן שר המשפטים והזהירה מהפגיעה: "מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת"; לוין לא נשאר חייב וענה לה "המפלגה של השופטים שמה את עצמה מעל הכנסת והכרעת העם"
- מבקר המדינה מצטרף לפופוליזם: "בודקים את היערכות המדינה לאינפלציה"לדברי המבקר "אנחנו בעיצומה של ביקורת מקיפה על יוקר המחיה. בודקים את החזרי המשכנתא ואת תוכניות הדיור" - אבל הסיבה לאינפלציה היא סיבות מאקרו כלכליות עולמיות. לא משהו ישראלי.
- מנכ"לי משרדי הממשלה החדשים דורשים את הכפלת שכרם - הנה הסכנההטור המלא של סטלה קורין ליבר יתפרסם הערב; ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. מה צריך לעשות במקום זה?
- תוכנית נתניהו סמוטריץ' - אין כאן חידוש, ומה הבעיה האמיתית?עוד בצעדים - הפחתה של 10 אגורות בדלק, קיצוץ של 70% בהתייקרות המים. שר האוצר סמוטריץ': "מחירי הדיור יירדו, אבל האתגר לשמור על זה לאורך זמן"; ראש הממשלה נתניהו: "המפתח לצמיחה כלכלית הוא שוק חופשי"; אלה הצעדים שעליהם התחייב נתניהו בבחירות. הבעיה: אלה לא באמת מחוללי האינפלציה אלא רק תוצאה שלה. וגם - זה בגדול מה שעשתה הממשלה הקודמת
- "בג"ץ הביא לאובדן המשילות ואמון הציבור"השר יריב לוין הודיע על קידום חקיקת פסקת ההתגברות - כך שהכנסת תוכל לבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 ח"כים, ביטול עילת ה"סבירות" וה"מידתיות" ועל שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: "בדמוקרטיה צריך לכבד את הכרעת העם, אני מקדם את הנושא הזה כבר 20 שנה ובשביל זה נבחרנו. באף מדינה בעולם השופטים לא בוחרים את עצמם"
- בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' נלחמים ביוקר המחיה, אבל זה לעג לרשכמובן, הממשלה החדשה רק קמה, ומוקדם מאוד לשפוט לאן היא תלך (ההצהרות של סמוטריץ' בכיוון הנכון מבחינה כלכלית, של אריה דרעי ומירי רגב - ממש לא) אבל כדי לטפל ביוקר המחיה צריך לטפל בבעיות השורש: המגזר הציבורי. תשאלו למשל את שר האוצר לשעבר וראש הממשלה החדש-ישן - בנימין נתניהו - מה הוא חושב על "המגזר הציבורי השמן"
- פרשת השבוע ויגש: לא לבזבז משבר טוב, המשותף ליוסף המשנה למלך ולנתניהו של 2003שנות הרעב הם מצב משברי קשה - מדוע מתעקש יוסף למכור את התבואה ולא לחלק, איך הוא מנצל את שנות הרעב לטובת שינויים מבניים, ואיך זה קשור לבנימין נתניהו של שנת 2003?
- מסכמת שבוע האם בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' טובים לכלכלה הישראלית? סקראיך התנהל נתניהו עם שרי האוצר שלו בעבר, מה אפשר לצפות משר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ, למה העובדה שהוא לא מפחד מההסתדרות ומהתקשורת, עשויה לעזור לו ברפורמות, ומי יכול לקלקל לו?