שוק דובי
המונח שאול מעולם החי: הדוב מנחית את טפיו מלמעלה למטה, בעוד השור נוגח כלפי מעלה. בשפת השווקים, שוק דובי הוא תקופה ממושכת של ירידות, שמקובל להגדיר כירידה של יותר מחמישית מהשיא.
אבל זה הרבה מעבר למספר. שוק דובי משנה התנהגות: המשקיעים עוברים למגננה, חברות דוחות גיוסים והנפקות, תוכניות התרחבות נגנזות ומנהלים מדברים פתאום על התייעלות. המכירות מגררות מכירות נוספות, והפחד הופך את עצמו למציאות.
בוול סטריט נמדדות תקופות כאלה בעיקר מול מדד S&P 500, והן נוטות להיות קצרות יותר מהשווקים העולים שבאים אחריהן. הבעיה היא שאיש אינו יודע לומר מראש היכן עובר התחתית, ואת ההגדרה קובעים תמיד בדיעבד.
לצד הכאב, יש לשוק דובי גם תפקיד מסננת. הוא מפריד בין חברות עם תזרים אמיתי לבין סיפורים שנשענו על כסף זול, ומחזיר את המחירים לקרקע. משקיעים ותיקים נוהגים להזכיר שדווקא בתקופות כאלה נבנות התשואות של השנים הבאות — למי שיש לו אורך רוח.
בפועל, גם ההגדרה עצמה חמקמקה. אין גוף רשמי שמכריז על תחילתו או סופו של שוק דובי, והכותרות מגיעות לרוב אחרי שהמהלך כבר קרה. מי שמנסה לתזמן את הכניסה והיציאה בדיוק מגלה בדרך כלל שהוא החמיץ את הימים החזקים ביותר, שנוטים להגיע דווקא בתוך התקופות הקשות.
גרף מהלך אדיר: מדד שנחאי שצלל מוקדם יותר 5.7%, סגר בירידה של 0.2%המדד בהונג קונג עולה כ-0.1% והניקיי סגר בירידה של 0.7% בלבד. השינוי הגדול הגיע לאחר מסיבת עיתונאים של הבנק המרכזי שהרגיע את המשקיעים