נתנאל אריאל

אתמול הפד' העלה את הריבית גם הוא ברבע אחוז אבל אם בארה"ב נדמה שהגיעו לסוף העלאות הריבית - באירופה הריבית צפויה להמשיך לעלות לפחות עוד פעמיים

כך מעריכה מידרוג. צפי ההכנסות עומד על 12.6 מיליארד שקל למרות ש"רווחיות החברה נמוכה ונמצאת במגמת שחיקה", אבל מדובר גם בשוק שמאופיין ב"סיכון נמוך"; ארה"ב ואירופה מגדילות את תקציב הביטחון בשיעור "חד ספרתי גבוה" בשנה - וזה ימשיך להשפיע לטובה על רפאל וגם על אלביט

להערכת כלכלני לומברד אודייר בטווח של 3 חודשים הדולר יעלה ל-3.72 שקלים, בטווח של חצי שנה הוא יגיע ל-3.8 שקלים ועוד שנה שער הדולר יעמוד על 3.75 שקלים

בחודש אפריל היו פחות ימי עבודה בגלל חג הפסח ויום העצמאות. בפועל, מדובר בעליה של 1.1% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה; הכיוון הכללי של ההוצאות הוא למעלה משתי סיבות - גידול באוכלוסיה ואינפלציה

"ChatGPT העלה את עניין המשתמשים בבינג" אומר מנכ"ל החברה דורון גרסטל. אבל השוק לא בטוח לגבי הדוחות - בהתחלה המניה בקושי עלתה, ורק אז עלתה ב-5%. תזרים המזומנים של החברה נפגע והשאלה אם זה ישפיע על המשקיעים ועל המניה

האם העלאת הריבית ל-5%-5.25% תהיה העלאת הריבית האחרונה? בשוק סבורים שכן ויותר מכך - שהריבית תחל לרדת בהמשך השנה. עד היום הפד' חזר והדגיש שזה לא נראה כך, אבל בהעלאות הריבית בשנה האחרונה - השוק צדק תמיד והפד' טעה. מה מסביר את הפספוסים של הפד?

שמתם לב לתופעה מעניינת? בכל מצב שהוא - החברות מעלות מחירים: כשיש וכשאין אינפלציה, כשמחירי התובלה בעולם גבוהים או נמוכים, כשהשקל מתחזק וגם כשהוא נחלש: כל שינוי שקורה הוא סיבה להעלאת מחירים. אולי פשוט עובדים עלינו? מה הפתרון ומדוע האיומים של הפוליטיקאים פשוט מגוחכים?

הציבור פודה חסכונות בגלל המצב הכלכלי בעולם, האלטרנטיבות הסולידיות בבנק אחרי עליית הריבית והרפורמה המשפטית והקרע בעם

החברה אמנם אישררה את התחזית מהרבעון הקודם, אך זה עדיין מתחת צפי האנליסטים. המניה התרסקה מהשיא ב-75% אבל בשנה האחרונה היא עולה ב-40%. באופנהיימר נותנים לה אפסייד של 76%

על פי בדיקת בנק ישראל, מתחילת השנה זרים מכרו דולרים בהיקף של 10.1 מיליארד דולר וקנו שקלים, לעומת 5 מיליארד אשתקד. מנגד, הגופים המוסדיים רכשו דולרים ב-4.7 מיליארד דולר - הדולר היה צריך לרדת, לא לעלות, אז איך זה קרה שהדולר זינק? שער הדולר היציג