ילדים שנולדו מחוץ למסגרת נישואין נהנים בישראל מאותן זכויות משפטיות כמו ילדים שנולדו בתוך נישואין, בכל הנוגע למזונות, אפוטרופסות וירושה. בפועל, ההליכים סביבם מורכבים יותר: קביעת אבהות, הסדרי משמורת ומזונות נדונים בבתי משפט לענייני משפחה, ולעיתים מתעוררות
מחלוקות על היקף התמיכה הכספית ועל זכויות ההורה שאינו משמורן. בהיבט הכלכלי, סכסוכים כאלה עשויים להשפיע על חלוקת עיזבון ועל תביעות ירושה מול בני זוג וילדים אחרים, ולכן עריכת צוואה ברורה בהיבטי חיסכון
ורכוש והסדרה מוקדמת מפחיתות סיכון משפטי משמעותי. גם הסכמים כספיים בין הצדדים נבחנים על ידי בית המשפט, שאינו מאשר ויתור על זכויות הקטין. מדובר בתחום שמשיק לדיני משפחה, לביטוח לאומי ולתכנון פיננסי משפחתי לצד סוגיות ביטוח
וחיסכון.
פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בקריות עסק באם שביקשה לשלול מהאב, שנשוי לאחרת, את האפוטרופסות על בנם בן ה-7, בטענה כי נטל גידולו מונח כולו על כתפיה והאב מתנער מקשר עמו. אף שהאב חתם בעצמו על תצהיר בו הצהיר שאינו מעוניין להיות מעורב בחיי בנו, קבעה השופטת
רונית ויצמן כי טובת הקטין גוברת על רצון ההורים, וכי אין הצדקה לנתקו לחלוטין מדמות האב
