שאלה:

----------------------

לחברה קבלנית הוצאה שומת תשומות בגין עבודה שביצע קבלן משנה, מאחר שהחשבוניות שנתבעו בגין עבודות אלו לא הונפקו על ידי קבלן המשנה שביצע את העבודות בפועל. בסופו של דבר לא הוכרו תשומות בערך מקורב של מיליון שקלים.

מדובר בהוצאה בפועל של כשישה מיליון שקלים בעבור עבודות שבוצעו בפועל, אף שהחשבוניות לא הונפקו כאמור על ידי מבצע העבודה בפועל.

השאלות:

1. האם הוצאה זו תוכר לעניין מס הכנסה? האם התשומות שלא הוכרו למע"מ, יוכרו למס הכנסה?

2. אם התשובה שלילית, ומאחר שהתקופה שבגינה לא אושרו התשומות במע"מ חלה בשנים שבהן שומות מס ההכנסה נסגרו בהסכם, מה הדין לעניין מס הכנסה במקרה זה?

תשובה:

-----------------------

סוגיה דומה למקרה העובדתי המצוין בשאלה מאוזכרת בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עוואדה סובחי נ' מנהל מס ערך מוסף נצרת (ע"א 3171/07), משלהי שנת 2009. וכך נכתב שם: "אכן, חוק מס ערך מוסף לא נוקט במונח 'חשבוניות פיקטיביות', ומדובר במונח השגור בפרקטיקה. החוק עוסק בחשבונית מס שהוצאה כדין לעומת חשבונית מס שהוצאה שלא כדין, מבלי להבחין בין מקרה בו לא בוצעה עבודה או לא ניתן שירות, לבין מקרה בו החשבונית נמסרת ככיסוי לעבודה או שירות, אך מבלי לייצג עיסקה בין הצדדים לחשבונית." (במקרה הנדון נשלל קיזוז מע"מ התשומות, ובין השאר נרמז שם כי החשבוניות היו "פיקטיביות ממש").

ואם נפרש: חוק מע"מ הוא חוק נוקשה, וגם אם ייטען ויוכח כי נתבצעה עבודה או נתקבל שירות, אך החשבונית הוצאה בידי גורם אחר שלא הוא זה שנתן את השירות או ביצע את העבודה, הרי החשבונית אינה "כדין" ויישלל קיזוז מע"מ התשומות.

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אינה דווקנית בעניין זה, ותיאורטית כלל לא נדרשת הצגה של חשבוניות מס כאלה או אחרות, והללו הן בגדר ראיה תומכת ותו לא. הדרישה החוקית היא "הוצאה בייצור הכנסה": יש להראות ולהוכיח כי מדובר בהוצאה שהוצאה לצורך ייצור הכנסה ובשנת המס, וכן שמדובר בהוצאה שהוצאה [אמנם אין להסיק מהאמור כי נדרש תשלום במזומן בפועל ובשנת המס, שכן רישום הוצאה על בסיס צבירה הוא קביל לחלוטין, אלא שאם ייטען ו/או יוכח כי ההוצאה לא תשולם בסופו של דבר בפועל, הרי ההוצאה תישלל (הן מלכתחילה והן בשלב מאוחר יותר - בדרך של מחילת חוב שנתבע בעבר כהוצאה (סעיף 3(ב)(1) לפקודה)].

במקרה שבשאלה, לדעתי אין מתאם חד-חד-ערכי לעובדה כי נשלל קיזוז מס התשומות לפי חוק מע"מ, לבחינה האם תותר או לא תותר ההוצאה לצורכי מס.

לדעתי, אם וככל שיוכח שההוצאות הוצאו, ובסכומים המוצגים בחשבוניות, ההוצאה אמורה להיות מותרת בניכוי.

בעניין מס התשומות שניכויו נשלל, הוא אמור להיווסף לקרן ההוצאות לצורכי מס הכנסה (ואיני נכנס לטענות כגון: תקנת הציבור או שלילת ניכוי הוצאות שטיבה עונשי, וכדומה).

אם נצרף לניתוח המתואר את העובדה שתיאר השואל, שלפיה השומות לשנים הרלוונטיות שבהן נשלל קיזוז מע"מ התשומות נסגרו בהסכם עם פקיד השומה, הרי ככל שברמה העובדתית הוצאו ההוצאות בייצור הכנסה, ובסכומים שדווחו, הסבירות שהשומות ייפתחו אינה גדולה.

הכותב - מפירמת הייעוץ ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן