האם ה-SP500 יהיה תלוש המשכורת של העתיד?

זה חלום של רבים - להשקיע ולחיות מהתשואה על הכסף. זה אפשרי, אבל זה כמובן תלוי בהון ההתחלתי, בסיכון שאתם לוקחים, וגם במזל ובמשמעת שלכם כמששקיעים. השאלה הגדולה היא האם אפשר להפוך את ההשקעות האלו, למשל את ההשקעה ב-S&P 500 כסוג של תלוש שכר עתידי? זה מתחבר לעולם החדש - עולם של AI שבו ידרשו פחות אנשים עובדים ויותר מכונות ורובוטים. בעולם כזה, החברות ירוויחו יותר, הממשלות יקבלו יותר הכנסות והם יצטרכו באיזשהו אופן להעביר חלק מהסכומים לציבור. הציבור גם ייהנה מההשקעות בחברות שיגדילו את הרווחים. זה נשמע תיאורטי, אבל יכול להיות שהתלוש העתידי שלנו יגיע מהבורסה - מהשעה ב-S&P.  

ה-S&P500 נתקע בשבוע שעבר מתחת לממוצע הנע ל-200 יום הבולם אותו ב-5750 ומתחת לרמת תיקון עליונה של פיבונאצ׳י וענן איצ׳ימוקו. לא מפתיע שכן מדובר בהתנגדות חזקה מאד מאד. חשבתי לכתוב שהמתח בשיאו אבל לפי מדד הוויקס המתח בשפל. אם זה טוב או רע נדע בהמשך. לפני שניגש למפת הדרכים שלנו לשבוע הבא אציג שתי מחשבות שעלו בתודעתי בסופ״ש.

הראשונה היא יותר בגדר חידוד הבנות. שמעתי השבוע את המשפטים כמו ה״שוק רוצה לעלות״ או ה״שוק מחפש סיבה לעלות״. ובכן, השוק לא רוצה כלום. השוק הוא הוא אוסף של משקיעים, קטנים כגדולים, שרוצים לעשות כסף וחוששים להפסיד אותו. תנועת השערים היא תוצר של המחשבה הקולקטיבית שלהם.ן. השוק עצמו, כאמור, שיקף דווקא הססנות השבוע. מי שרצה שהוא יעלה הם אלו שנתנו אם המשיכות למעלה ביום שישי הקודם ובימי חמישי-שישי בשבוע שעבר ואחר כך נקראו לסדר על ידי המוכרים. אם אתם רוצים שהשוק יעלה זה בסדר אבל זכרו שהשוק עצמו לא רוצה כלום. הוא ממוצע משוקלל של כספי המשקיעים, דעותיהם ותנועת המניות שהם קונים ומוכרים.

זה מוביל אותי למחשבה השניה. רבות תולים את כלכלתם העתידית בשוק המניות. משקיעים את החיסכון ארוך הטווח ב-S&P500 ובונים על מגמת העליה ארוכת הטווח. הסבר חלקי לכך הוא העובדה שזיכרון המפולות הגדולות מעומעם או לא קיים אצל משקיעים רבים. על פניו, רק בשל הזיכרון המעומעם והעובדה שיהיו עוד מפולות חשיפת יתר למניות היא בעייתית.

• למה קשה לנו גם כשתחזית מתממשת, ומה ההכרעה שתהיה בשוק?
• מה יקרה אחרי ההצצה של ה-S&P500 אל מעל 5500?

מצד שני, העולם משתנה ויכול להיות ששוק המניות משקף את ההתאמה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה.

העולם עובר מהפיכה טכנולוגית מואצת. בזכות ה-AI אנחנו אמורים לחוות התייעלות של חברות, עליה ברווחיותן בצד פיטורים. תיאוריות מתחום שוק העבודה מדברות על קיצור שבוע העבודה ועל הצורך למצוא סיבות אחרות לשלם לאנשים שאינן מה שמוגדר היום כעבודה.

יכול להיות ששוק המניות, או ה-S&P500 כמייצגו, הופך להיות ה״משכורת החדשה״. כולנו נעבוד פחות, נקבל פחות משכורת אבל נהיה שותפים בחברות היעילות ונהנה מעליית המניות ודיבידנד. השקעה במניות של חברות שעוברות מהפיכת AI היא לפיכך סוג של ״ביטוח״ מפני פיטורים (בסימן שאלה...). הוחלפת על ידי רובוט? אין בעיה הוא יעביר לך את משכורתו. יש ברעיון הזה חומר למחשבה אבל יש בו גם כמה ליקויים:

• המשקיעים מודאגים: גוברות השאלות על ״תיק סוף העולם״
• מניות השבבים הישראליות - האם קמטק, נובה וטאואר מעניינות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

1.     אתגר רוח האנושות. אני מתחיל דווקא בנושא הזה כי הוא מטריד אותי. האם כולנו נהייה סוחרי מניות שיושבים בבית, מזמינים משלוחי מזון, ניזונים  מתכני AI וממשיכים את הניוון שהחל עם הרשתות החברתיות?

2.     אתגר משאבי הטבע ומשבר האקלים. בסוף ה-AI לא ישביע אותנו ולא יגן עלינו מזעמו של מזג האוויר וממחסורם של משאבי טבע.

3.     אתגר המלחמות. קשור גם בסעיף הקודם-המאבק על משאבי טבע וגם ביצר האדם. העולם לא מצליח להתרווח בכורסא ולהנות מעוצמתו הטכנולוגית וחלק גדול ממנה הולך למערכות התקפה והגנה.

יכול להיות שהדילמה הזו היא גם שתקעה את המשקיעים השבוע. מצד אחד אנחנו רואים חימוש ומלחמות ואסונות הומניטריים ואקולוגיים ומצד שני אנחנו רואים חברות טכנולוגיה שממשיכות להרוויח כסף.

נטל החובות

 כל הסיפור הזה והדילמות שהוא מעלה עשוי היה לקבל שורת סיכום חיובית אם לא היה מתקיים דבר אחד: עליה בחובות של המדינות / אינפלציה (שהיא שחיקת ערך המטבע). עלית החוב של המדינות מלמדת אותנו שאנחנו חיים באשליה. אנחנו מדחיקים חוסר איזונים כלכליים (ומרמים את עצמנו) על ידי הדפסת כסף. מרוויחים על המניות ומשעבדים את הדורות הבאים בחובות. מעבירים כסף ממדינות לחברות דרך צריכה וקניית מניות.

בשני הגרפים הבאים תראו שני דברים: גידול החובות הלאומיים בעולם ואת הקפיצה ביחס של החוב האמריקאי. האם טראמפ יצליח לאזן את הקפיצה הזו? אולי אם ישכין שלום עולמי ויצליח איכשהו עם מלחמות הסחר שלו. נצטרך לחכות ולראות.

נכון לשנת הכספים 2025, הוצאות הריבית על החוב הלאומי של ארצות הברית עומדות על כ-952 מיליארד דולר והן מהוות כרבע מסך ההוצאות הפדרליות השנתיות.

תחזיות מצביעות על כך שעלות הריבית תעלה לכ-1.8 טריליון דולר עד 2035 והיא תהווה את ההוצאה הממשלתית הגדולה ביותר, אף יותר מהוצאות הביטחון - 5530 תסמן כניסה לגל יורד מהותי.

זהב או ביטקוין? ראש בראש

הביטקוין מתקרב לשיא של כל הזמנים וסביר להניח שלטווח הקצר תהיה הפוגה בין התמיכה ב-98000 להתנגדות השיא באזור ה-106500.

הזהב, אותו אנחנו חוקרים כאן באמצעות קרן הסל GLD, יצר פסגה כפולה בשיא היסטורי באזור ה-316 דולר וגם היא מהווה מבחן להמשך דרכו.

בשלב הזה הביטקוין במגמת התחזקות מול הזהב (מתקשר אולי לשיחה שלנו על זהב דיגיטאלי מיום חמישי). מעניין אם יפרוץ קודם את השיא.

לאן ימשיך ה-S&P500?

הגרף של ה-S&P500 שמוצג כאן דומה מאד לגרף שהוצג בשבוע שעבר. רואים את כל סימני ההתנגדות: ממוצע נע ל-200, פיבונאצ׳י ואיצ׳ימוקו.

בכל הקשור לגרפים אין כרגע סימנים לכך שההתנגדות הולכת להיפרץ למעלה. מהלך מעל 5800 יחייב חשיבה מחודשת. ירידה מתחת ל-5530 תסמן כניסה לגל יורד מהותי.

האם תשימו 1000 דולר על TSLA?

 טסלה בנתה מהלך יפה של שינוי מגמה מירידה לעליה ועכשיו מכוונת ל-318 דולר. מהלך מעל השער הזה יסמן את 380 דולר כיעד הבא. סטופ מתחת ל-274 דולר.

כותב המאמר הוא זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי. *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד. הכותב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.