העובד העצמאי - מקדמות דמי ביטוח והגמלה החוסמת

בחודש פברואר 2010 חל מועד תשלום מקדמות דמי ביטוח של העובד העצמאי, בפעם הראשונה בעבור שנת 2010. קיימות שתי סוגיות עקרוניות הקשורות למקדמות דמי הביטוח, והמבדילות אותן ממקדמות למס הכנסה: האחת היא סוגיית "הגמלה החוסמת", והשנייה היא החובה לשלם את דמי הביטוח לכיסוי תקופת הביטוח המזכה בקבלת גמלאות - לפני לידה, או לפני שמירת היריון, או לפני אימוץ ילד. האופן שבו נקבעים תשלומי המקדמות השוטפים לביטוח הלאומי מקדמות דמי הביטוח נקבעות, בדרך כלל, פעם אחת בתחילת השנה. המקדמות מחושבות כדלקמן: לפי ההכנסה שנקבעה בשומה האחרונה של מס הכנסה שנתקבלה במוסד לביטוח לאומי; או על פי הצהרת המבוטח כאשר לא התקבלה עדיין שומת מס בביטוח הלאומי; או על פי הצהרה שהתקבלה במועד מאוחר יותר ממועד קבלת השומה, לדוגמה: בעת שינוי מקדמות דמי ביטוח במהלך השנה. כל פנקס מקדמות מכיל: שוברי תשלום כולל שובר ריק, אישור שנתי למס הכנסה, מידע על ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, מידע על המעמד הביטוחי במוסד לביטוח לאומי, שובר המאפשר הצטרפות להוראת קבע, מידע בגין אופן חישוב דמי הביטוח ועוד. מבוטחים המשלמים בהוראת קבע מקבלים את המידע בהודעה מחליפת פנקס. יש להקפיד לבדוק את ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ואת המעמד, כדי לבחון שינוי במקדמה ובמיוחד הגדלתה. מועד השינוי של המקדמות עדכון המקדמות במוסד לביטוח לאומי נעשה ביום שבו מתקבלת הצהרת המבוטח על הבקשה לשינוי במקדמה. האחריות על השינוי במקדמה חלה על המבוטח בלבד, ואם הבקשה מוגשת על ידי מייצג, יש למייצג סמכות לחתום עליה במקומו, רק במקרה של הגדלת מקדמות. אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות פעם אחת ברבעון, ארבע פעמים בשנה. תנאים לשינוי גובה המקדמות להלן כמה הוראות חשובות לעניין שינוי מקדמות דמי הביטוח הלאומי, כדי שההכנסה המבוטחת תתאים להכנסה הצפויה: שינוי המקדמות חייב להתבצע על טופס "בקשה לתיקון מקדמות", שמספרו בל/672 2/2006, כלומר: יש למלא את הנוסח של הטופס מחודש פברואר 2006 ואילך. המבוטח חייב לחתום על הטופס הנ"ל. רק במקרה של הגדלת מקדמות, המייצג יכול לחתום, בצירוף ייפוי כוח. "מייצג מורשה" (המחובר למערכת ייצוג לקוחות בביטוח הלאומי) רשאי להגדיל את המקדמות באמצעות מערכת ייצוג הלקוחות, ולשמור הוכחות בתיק הלקוח. שינוי המקדמות אפשרי כפוף לחובת ההוכחה בצורך בשינוי המקדמה. האפשרויות מפורטות בתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984. בין היתר, שומה, שינוי מקדמות מס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות או נימוקים משכנעים. בחוזר שפרסם אגף ביטוח ובריאות ביום 5.3.2006 (מס' 50/06) צוין כי ניתן לקבל אישור רפואי, המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח כהוכחה לצורך בהקטנת מקדמות. ניתן גם לקבל את הצהרת המבוטח, שלפיה חל גידול בהכנסותיו ביותר מ-10%, כהוכחה להגדלת מקדמות. יש לשים לב כי אפשר לצרף אישור מרואה חשבון או מיועץ מס על ההכנסה הצפויה. זאת, כמפורט בחוזר אגף ביטוח וגבייה מיום 25.12.1987 (מס' 358/87). בכל מקום שנדרש "אישור רו"ח", המוסד לביטוח לאומי מבקש מהמייצג שיצרף לבקשה דוח הכנסות והוצאות או מאזן בוחן, שערוך באופן ברור ונערכו בו בדיקות אלמנטריות, כגון: התאמת הכנסות לדיווחים למע"מ וכד'. הדוח כולל הכנסה שנתית משוערת צפויה, או הכנסה משוערת צפויה מתחילת השנה השוטפת, ועד החודש שקדם לחודש הבקשה לתיקון המקדמות. כאשר מבוטח הוא עובד עצמאי וגם עובד שכיר, ייתכן שהמקדמות הן נמוכות מדי או גבוהות מדי, מכיוון שהמבוטח לא העביר למוסד לביטוח לאומי תלוש שכר מעודכן. כאשר המידע על הכנסותיו של המבוטח ממשכורת יעודכן, יעודכנו המקדמות במקביל. על מבוטחים שמשלמים את דמי הביטוח בהוראת קבע לשים לב, שתוספת דמי ביטוח בשל תיקון מקדמות או בשל הפרשי שומה אינה נכללת בהסדר הוראת הקבע, ויש לשלמה בנפרד. אפשר לערוך הסדר תשלומים באמצעות הוראת הקבע במקום בהסדר בהמחאות, בתיאום מראש עם הפקיד בסניף הביטוח הלאומי. הגדלת מקדמות חייבת בהפרשי הצמדה ממועד המקדמה המקורית. תשלום עד המועד שנקוב בדרישה מונע הטלת קנסות. לא ניתן לשלם דמי ביטוח ללא חיוב מהמוסד לביטוח לאומי. לכן, מבוטח שמשלם מיוזמתו בלי שקיבל דרישה, ומחליט על דעת עצמו להגדיל מקדמות על ידי תשלום בלבד, יקבל את כספו בחזרה ולא יזכה בביטוח.

המשמעות של תשלום ההפרשים בסוף השנה בלבד אם מבוטח מחליט שלא לתקן את המקדמות, המוסד לביטוח לאומי ישלח הפרשי דמי ביטוח לחובה או לזכות, כשיקבל מידע על השומה. המשמעות לעדכון ההפרשים בסוף השנה בלבד יכולה להיות בעוכרי המבוטח, כאמור להלן בסעיף "גמלה חוסמת". לעומת זאת, לאחר לידה, המבוטחת מקבלת דמי לידה בסופו של דבר בהתאם לשומה. שלילת דמי לידה, דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון בעת פיגור בתשלום דמי ביטוח מבוטחת בהיריון שמגדילה מקדמות במשך השנה, עליה לשלם את כל התשלומים עד מועד הלידה או שמירת ההיריון (כולל גם מי שמתכוון לאמץ ילד). אם יימצא פיגור בתשלום דמי ביטוח, הזכאות לגמלה עלולה להישלל, מכיוון שייתכן שלא תהיה צבירת תקופת אכשרה - תקופה שבה שולמו דמי ביטוח המזכים בגמלה (הדבר נכון גם בעבור בן הזוג), כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). אם הזכאות לגמלה נשללה, ניתן בתנאים מסוימים להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק, אולם יחד עם הבקשה להענקה מטעמי צדק נערך גם מבחן הכנסות למקבלי הגמלה. שלילת גמלאות בעת פיגור בתשלום דמי ביטוח סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי קובע מהן הסנקציות שמוטלות על מבוטח שמפגר בתשלום דמי ביטוח, על פי משך זמן הפיגור בתשלום דמי הביטוח, עד כדי שלילת גמלאות לחלוטין. "גמלה חוסמת" עובד עצמאי זכאי לגמלאות בשל פגיעה בעבודה בהתמלא התנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. סכום הגמלה מותנה, בדרך כלל, בהכנסה שעל פיה שילם המבוטח מקדמות למוסד לביטוח לאומי לפני הפגיעה, בהתאם להוראות המפורטות בתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984, וההכנסה הזו תיחשב הכנסה לפי שומה סופית. חסימת השומה חלה רק במצבים המפורטים להלן: פגיעה המזכה בדמי פגיעה (בשל פגיעה בעבודה, או בשל פגיעה בעת התנדבות מוכרת) לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים, או במענק לנכה או לאלמנה. חישוב הגמלה ייעשה על בסיס ההכנסה שלפיה חויב המבוטח במקדמות דמי הביטוח לפני הפגיעה. על פי התקנה, במקרים אלו, בסיס ההכנסה שלפיה שולמה הגמלה הוא בסיס סופי, שלגביו לא יחושבו הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלה, בהתאמה. ואולם, אם קיימת שומה מלפני הפגיעה, שמיטיבה עם המבוטח (להלן: "שומה מיטיבה"), ישולמו דמי פגיעה לפי השומה, וידרשו הפרשי דמי ביטוח בעקבות עדכון השומה (העדכון נעשה בדרך כלל באופן אוטומטי). למעט במצב של שומה מיטיבה, הגמלאות הנ"ל אינן מעודכנות לאחר הפגיעה - גם אם מתברר שההכנסה הייתה בדיעבד שונה. מכאן החשיבות של תשלום מקדמות לביטוח הלאומי לפי בסיס הכנסה נכון, לרבות הקפדה על בסיס הכנסה נכון כבר במקדמה הראשונה בשנה. בהתקיים התנאים ל"גמלה חוסמת", יהיה דין ההכנסה שלפיה שולמו דמי הביטוח כדין הכנסה על פי שומה סופית לאותה שנה - הן לעניין תשלום הגמלאות, והן לעניין הפרשי דמי הביטוח בגין שומה. אם יש יותר מפגיעה אחת בשנה אחת, חישוב הימים לעניין חסימת השומה לאותה השנה מתבסס על סכום הימים הכולל בכל הפגיעות ביחד, על פי פרשנות המוסד לביטוח לאומי בעניין זה. ההכנסה המרבית מאז אוגוסט 2009 ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח מבוססת על סכום הגבוה משמעותית מההכנסה המרבית לתשלום גמלאות בשל פגיעה בעבודה. פגיעה שאירעה בחודשיים הראשונים של שנת המס הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי לטיפול בתביעה, כאשר הפגיעה אירעה בחודשיים הראשונים של שנת המס, הועמדה למבחן בבית הדין הארצי לעבודה, בפס"ד עב"ל (ארצי) 377/03 המוסד לביטוח לאומי נ' סלומון לוי, מיום 14.4.2005. בעקבות פסק הדין הוחלט במוסד לביטוח לאומי כי מבוטח שנפגע בעבודה בחודשיים הראשונים של שנת מס, יופעלו לגביו כללי "גמלה חוסמת" הן על השנה שבה אירעה הפגיעה והן על השנה שקדמה לה, ויחסמו, במקרים מסוימים, שתי שנות מס. לסיכום לאור כל האמור לעיל, חשוב לוודא כי המקדמות בתחילת השנה משולמות לפי בסיס הכנסה מעודכן, וכי אין חובות במוסד לביטוח לאומי.

הערות הכותבת: (1) הנוסח המובא לעיל הוא לידיעה בלבד ובכל מקרה אינו מחליף את הוראות החוק, התקנות והוראות הביטוח הלאומי. (2) ב"דמי ביטוח" הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם יחד. (3) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח. (4) פקס: 03-6005452, מייל: [email protected]

הכותבת - רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי. מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה, פתרונות מיסוי בע"מ. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.