בני זוג נשואים זכאים לחישוב מס נפרד

בית המשפט קיבל את ערעורם של בני זוג, על החלטת המשיב לדחות את בקשתם להפריד בין חישובי המס של כל אחד מהם. נקבע כי ככל שבני הזוג הוכיחו כי חרף מקור פרנסתם הזהה קיימת נחיצות בתפקידו של כל אחד מהם, וכי מקור הכנסת בן הזוג האחד אינו תלוי במקור הכנסת בן הזוג האחר - אין מניעה להפרדת חישובי המס שלהם. העובדות וטענות הצדדים בני הזוג המערערים הם המנהלים והבעלים במשותף של חברה לשיווק מוצרי קוסמטיקה. שניהם עובדים בחברה בתפקידים מוגדרים ונחוצים, ומושכים משכורות בנפרד. בני הזוג הגישו בקשה למשיב להפריד את חישובי המס שלהם, אשר נעשו במאוחד, כדי שכל אחד מהם ייהנה בנפרד מהזיכויים ומהניכויים המותרים על פי החוק. בקשתם נדחתה, ומכאן הערעור דנן. לטענת המערערים, סירובו של המשיב להתיר חישוב נפרד מפלה אותם לרעה ביחס לבני זוג אחרים. כמו כן טענו המערערים כי הם עומדים בתנאים שנקבעו בפקודת מס הכנסה לחישוב נפרד, אף על פי ששניהם מתפרנסים מאותו מקור הכנסה. זאת, משום שלכל אחד מהם תפקיד מוגדר ונחוץ בחברה, לכל אחד אחריות משלו, הנפרדת מאחריות בן/בת הזוג, וכל אחד מהם משתכר על פי תרומתו לחברה. משכך הוא, טוענים המערערים, אי אפשר לטעון - כשיטת המשיב - כי הם אינם זכאים לחישוב נפרד משום שלא הוכיחו היעדר תלות בפרנסת האחר, כפי שדורשת הפקודה לשם חישוב נפרד. לטענת המשיב, תנאי לחישוב נפרד הוא הוכחת מקור פרנסה בלתי תלוי ועצמאי של כל אחד מבני הזוג. במקרה זה בני הזוג עובדים יחד באותה חברה, ששניהם בעליה, ואי אפשר לקבוע בוודאות כי הכנסות כל אחד מהם אינן תלויות בהכנסות האחר. עוד טען המשיב כי בחינת הסוגיה תיעשה על פי מבחן מהותי ולא פורמלי בעיקרו, שאינו מתקיים במקרה זה. בית המשפט קבע: הכנסה מיגיעה אישית מזכה בחישוב מס נפרד. הילכת קלס (ע"א 900/01) קבעה כי החזקות המוגדרות בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ביחס לתלות בן זוג במקור פרנסת האחר - אינן חלוטות עוד. הילכת קלס התקבלה על יסוד עקרון השוויון בין המינים ובמטרה לעודד נשים לצאת למעגל העבודה ולהתפרנס בכוחות עצמן, ללא תלות בבני זוגן. בהלכה זו קרא בית המשפט לפרש את הסעיף המגדיר חזקות בתכלית אובייקטיבית, כלומר לבחון את מידת נחיצות התפקיד של כל אחד מבני הזוג במקום שבו הם עובדים ביחד ותלויים בפרנסתם באותו מקור. לפי התכלית האובייקטיבית של הסעיף, כאשר בן הזוג מוכיח כי הוא אינו תלוי בהכנסת בן זוגו, כי תפקידו באותו מקום עצמאי, נפרד ונחוץ למערכת, כך שבמקרה של היעדרות בן הזוג החברה תשכור עובד חיצוני למילוי תפקידו באותו שכר, והעסקתו של בן הזוג היא צורך עסקי טהור ולא ניסיון לבצע מניפולציה לצורך חישוב מס נפרד - או אז נסתרות החזקות בסעיף וכל אחד מבני הזוג זכאי לחישוב נפרד. במקרה זה, המערערים הוכיחו כי על אף עבודתם באותה חברה, לכל אחד תפקיד מוגדר משלו, תחום אחריותם נפרד, וכן הוכיחו את נחיצות כל אחד מהם בתפקיד. לפיכך יש לקבל את הערעור ולהתיר חישוב מס נפרד לכל אחד מהם, שכן אם לא כך - תהיה סתירה של תכלית החוק לאפשר שוויון בין המינים ולהכיר בזכאות כל אחד מהם לזכויות ולחובות נפרדים. במקרה זה עדיפה הפרשנות ה"תמימה" על הפרשנות ה"מציאותית", שאותה הציע המשיב. פרשנות זו של המשיב נסמכת על המצב המשפטי ערב הילכת קלס, והיא מטילה מגבלות וחסמים רבים יתר על המידה להוכחת היעדר תלות בן הזוג בהכנסת בן הזוג האחר. לפיכך, הערעור התקבל. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-11.6.2009 התקציר מאת עו"ד איתי שרף, "הוצאת הלכות - דינים ועוד", מבית "חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע"מ"