היעדרות בגין טיפולי פוריות על חשבון ימי חופשה מזכה אף היא בהגנה מפני פיטורים, ובלבד שהוצג אישור רפואי המאשר, כי טיפולי הפוריות מחייבים היעדרות מהעבודה

העובדות ------------- רונית שמואל (להלן: "העובדת") הועסקה כפועלת יצור בראוו אינג'ינירינג בע"מ, חברה שבבעלותה מעבדה להרכבת טלפונים ניידים, חידושם ותיקונם (להלן: "המעבידה"), מחודש 08/01 ועד ליום 30.4.03, מועד בו פוטרה מעבודתה. לטענת העובדת, היא פוטרה במהלך ועקב טיפולי פוריות שעברה, ועד היעדרויותיה בגין הטיפולים, עבדה לשביעות רצונה המלא של החברה. לטענתה, נציג המעבידה אשר פיטר אותה לא הכחיש, כי ידע על הטיפולים אותם היא עוברת ואף הודה, כי החלטתו לפטרה נובעת מהחשש שהיא תיעדר מהעבודה, בין אם בשל טיפולי הפוריות ובין אם בשל שמירת הריון לאחר מכן. בנוסף טענה, כי על אף שהמעבידה תלתה את סיבת פיטוריה בהתייעלות וצמצומים, נמסר לה, כי ימים ספורים לאחר פיטוריה גויסו עובדים, בין היתר, לתפקידה. העובדת פנתה לאגף לקידום מעמד האישה בויצו וזה שלח ביום 13.4.03 מכתב דרישה להשבתה לעבודתה לאלתר. נציג המעבידה סירה להחזירה לעבודה וטען, כי עילת פיטוריה הינה צמצומים, וכי כלל לא ידע שהעובדת עוברת טיפולי פוריות.

לאור האמור, עתרה העובדת ליתן סעד הצהרתי, לפיו פיטוריה נעשו בניגוד לדין ועל כן הינם בטלים. בנוסף, תבעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, פיצוי בגין פגיעה בזכויות חוקתיות ופיצוי בגין הפרת חוזה עבודה.

המעבידה טענה מנגד, כי פטורי העובדת אינם קשורים לטיפולי הפוריות שלכאורה עברה, להם כלל לא הייתה המעבידה מודעת. לטענתה, העובדת כלל לא הודיעה לה, לרבות לממונה הישירה עליה, על דבר טיפולי הפוריות שלכאורה עברה. משכך, המעבידה לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת על טיפולי הפוריות הנטענים. עוד טענה המעבידה, כי העובדת לא נעדרה כלל מעבודתה ומכל מקום, לא נעדרה עקב טיפולי פוריות. המעבידה טענה, כי לא הייתה שבעת רצון מעבודתה של העובדת ומשכך, לאור הצמצומים שנכפו עליה, נאלצה לפטר את העובדת. עוד טענה, כי בניגוד לטענת העובדת, היא לא גייסה עובדים חדשים לתפקידה. לטענת המעבידה, פטורי העובדת נעשו בהתאם לדין ואין כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים על ידי העובדת לבין פיטוריה.

פסק הדין --------------- הוראות חוק עבודת נשים מאפשרות לעובדת העוברת טיפולי פוריות, להיעדר מעבודתה בתקופה בה היא עוברת את הטיפולים, וזאת בתנאי שהרופא המטפל אישר בכתב, כי הטיפול מחייב זאת ובתנאי שהעובדת הודיעה על כך מראש למעבידה. סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, אוסר על פטורי עובדת העוברת טיפולים לקראת ילדה הראשון או השני, ללא היתר משר התמ"ת. פועל יוצא מהאמור הוא, כי חוק עבודת נשים מעניק לעובדת העוברת טיפולי פוריות הגנה מפני פיטורים, באם עומדת היא בתנאי הסעיף, היינו, באם היא נעדרת מעבודתה בתקופה בה היא עוברת טיפולי פוריות, באם אישר הרופא המטפל בכתב, כי הטיפול מחייב היעדרות ובתנאי שהודיעה למעביד על כך מראש.

בית הדין לא קבל את טענת המעבידה, כי העובדת לא הציגה כל תשתית ראייתית לכך שעברה "טיפולי פוריות". לאור המסמכים הרפואיים שהציגה העובדת. המעבידה טענה, כי העובדת כלל לא נעדרה בשל טיפולי הפוריות שלכאורה עברה וכתמיכה לטענתה הצביעה על דוחות הנוכחות, בהם נכתבו לצד ימי היעדרותה של העובדת בשל הטיפולים כנטען על ידה, המילה "חופש". בית הדין האמין לטענת העובדת, כי נעדרה מהעבודה בימים אלו לצורך הטיפולים שעברה, וכי נאמר לה לדווח על ימי היעדרותה כימי חופש בכדי לקבל תשלום בגינם.

משאין מחלוקת, כי לא היה בידי העובדת כל אישור רפואי בדבר היותה בטיפולי פוריות ומשלא הציגה אישור כאמור בפני המעבידה טרם פיטוריה, הרי שהעובדת לא עמדה בתנאי חוק עבודת נשים ועל כן, לא היתה זכאית להגנה המוקנית בו מפני פיטורים.

האם פיטורי העובדת נוגדים את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998- בחקיקת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ביקש המחוקק להגן על זכויות עובדת המתייחסות לפריון. לעניין נטל ההוכחה בדבר הפליה לפי חוק שוויון הזדמנויות קובע סעיף 9, כי נטלההוכחה הראשוני הוא על העובדת להראות שלא היה בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטוריה. אז עובר הנטל אל המעביד להוכיח, שהעובדת לא הופלתה בפיטוריה מחמת טיפולי הפוריות שעברה. העובדת טענה, כי הייתה עובדת טובה, מעולם לא הועלו נגדה כל טענות וכי לא נפלה ביכולותיה ובתפוקתה מן העובדים האחרים. המעבידה טענה להפך ובנוסף, כי פיטרה את העובדת כתוצאה מפטורי צמצום.

בית הדין קיבל את גרסת העובדת באשר להשתלשלות העניינים שהובילה לפיטוריה וקבע, כי לא היה במעשיה או בהתנהגותה דבר אשר היה בו כדי להוות סיבה לפיטוריה, מלבד היותה בטיפולי פוריות. המעבידה לא עמדה בחובת ההוכחה המוטלת עליה, שכן הגנתה המרכזית התבססה על טענת פטורי צמצום ואי שביעות רצון מביצועי העובדת, גירסה אשר לא הוכחה. בנוסף, שוכנע בית הדין, כי הגורמים שהחליטו על פטורי העובדת ידעו מבעוד מועד ולכל הפחות ימים ספורים לאחר המעשה, בהיות העובדת עדיין עובדת המעבידה, על היותה במהלך טיפולי פוריות.

לאור האמור לעיל קבע בית הדין, כי פטורי העובדת נעשו בניגוד להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

לפיכך נפסק בין היתר,פיצוי בגין נזק ממוני, בסך של 35,690 ש"ח ופיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בסך של 50,000 ש"ח.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".