ציון קינן: "התאוששות בכלכלה הגלובלית נמצאת כנראה כבר מעבר לדלת"

מנכ"ל בנק הפועלים הנכנס, ציון קינן, התייחס הבוקר (ג') למצבה של הכלכלה הישראלית ולמשבר האשראי. קינן דיבר בכנס של "כלכליסט" ובית ההשקעות "פסגות" שנערך בתל-אביב.

"המשבר קשה, אבל הנסיבות המקלות יביאו לכך שהוא יחלוף יותר מהר. הערכה זו מבוססת, בין היתר, על ההתפתחות הדינמית של סין והודו, שצמיחתן אומנם הואטה, אך לא נעצרה לגמרי. אנו גם עדים במקביל להתערבות ממשלתית בהיקף אדיר, כמעט בכל מדינות העולם", אמר קינן.

"חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן, שאת מאמריו ב"ניו יורק טיימס" אני קורא, כתב לאחרונה, כי כלכלת העולם הצליחה להימנע מקטסטרופה. החשש שלו משפל שיימשך עשור, כמו זה שעבר על יפאן בשנות ה-90', פג, והוא נוטה להאמין כי כבר בקרוב תתחדש הצמיחה, אמנם במתינות ובקצב איטי, בתחילה בארה"ב ולאחר מכן באירופה. כמובן, יש גם אסכולות יותר פסימיות, כמו זו של פרופסור נוריאל רוביני ואחרים".

עוד אמר קינן כי "משבר כלכלי, הוא גם תמיד תקופה שבה צצות הזדמנויות חדשות. כמו תמיד, מי שמזהה אותן, מכין את עצמו ונערך היטב לנצלן, יקטוף את הפירות בבוא היום. בביקורי, לא מכבר בארה"ב, נפגשתי עם כמה בנקאים בכירים. מבנקאים אלה שמעתי על הפעילות הענפה שמתפתחת שם עכשיו. המדובר ביצירת קרנות, דווקא בענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן המשבר: נדל"ן ופיננסים. כמובן שנעשה מאמץ להפיק לקחים ולא לחזור על שגיאות שנעשו בעבר, אבל בהחלט יש הכרה בכך שצריך לנצל את המשבר כדי להיערך לניצול חכם ויעיל של ההזדמנויות. גם בעניין הזה, פחד הוא לא אסטרטגיה. זהירות, אמצעי חשוב תמיד".

"כמובן, המשבר עדיין פה איתנו, וטרם חלף. הוא עדיין מכה בכלכלות העולמיות, הוא גורם לירידות חריפות בצמיחה, עד כדי צמיחה שלילית במדינות רבות, כולל ישראל. המצב הביא לקיפאון בהשקעות חדשות, לעלייה באבטלה, ועוד תחלואים מסוג זה שכולנו מכירים מניסיוננו וקוראים עליהם השכם והערב בכלי התקשורת. ישראל סובלת מן המשבר, אבל עד כה, פחות ממדינות אחרות, ויש לקוות שמצבנו לא יורע".

"אני מאמין שניתן לצמצם את שיעור האבטלה, על ידי פרויקטים לאומיים של השקעה בתשתיות, שיגדילו את פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך. זוהי שעתה של הממשלה לפעול ולנקוט בצעדי חירום לא שגרתיים. אפשר לעשות זאת על יד הפעלת אמצעים תקציביים מיוחדים, או העמדת ערבויות מדינה שיבטיחו מימון חיצוני של הפרוייקטים שייקבעו. אין לי ספק שהשקעה בתשתיות יכולה להוות מנוף יעיל ביותר לחידוש הצמיחה והנעת גלגלי הכלכלה. כמובן, זה חייב להיעשות בתבונה ובזהירות, ומתוך דאגה לכך שהכספים יופנו באמת למטרות ולפרויקטים שמעודדים את הצמיחה והתעסוקה, בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה והמים, כולל אנרגיות מתחדשות".

"מבחינה אנושית וחברתית, חשוב שהממשלה תעשה הכל כדי לצמצם עד למינימום האפשרי את הפגיעה במובטלים ובמשפחותיהם. בגיזרה הזו, כמובן חשובה מדיניות של סיוע תעסוקתי, הסבה מקצועית, וצעדים נקודתיים אחרים שיכולים לשפר את תיפקודו של שוק העבודה בתקופה קשה זו".

בנוגע למשבר האשראי אמר קינן כי "יש אינטרס לאומי בכך שהגורמים המוסדיים יחזרו לשוק האשראי. הגופים המוסדיים מנהלים את כספי החסכונות של כולנו, והם צריכים לדעת לנווט אותם נכון: מחד גיסא - לא להשקיע בכל אשראי ללא בדיקה ותוך חשיפה לסיכון גבוה, ומאידך גיסא - לא לאגור מזומנים ולחשוש מכל השקעה רק בגלל הסערות שחווינו בשנה האחרונה. זהו חלק מניהול סיכונים נכון לטווח ארוך.

"ברור, אני מצפה שהשוק החוץ-בנקאי יבצע בחינות כלכליות נאותות ויסודיות, ובמקרים שבהם יש חברות טובות שנקלעו לבעיה נקודתית של תזרים, יימצאו פיתרונות שיאפשרו לחברות אלה להמשיך את פעילותן. בסופו של יום, הרי זה גם מה שישרת את רצונם העיקרי של המלווים ? לקבל את כספם בחזרה".

"אנחנו, בבנק הפועלים, נוהגים בדרך זו לאורך השנים, כאשר אנו מוצאים דרכים לשלב בין האינטרס של הבנק לבין תמיכה בלקוחות. אנחנו מצפים שהגופים המוסדיים ינהגו כך, ויחזרו להעמיד אשראים בהיקפים סבירים. ובכך אינני מתכוון לחזרה בהכרח להנפקות בהיקף של 70 מיליארד שקל, כפי שהיה ב- 2007. ראינו מספר הנפקות לאחרונה של כ- 3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה ואני מעריך שנראה התאוששות מעבר לכך בדומה למה שכבר רואים בשוק האמריקאי".

על מערכת הבנקאית אמר קינן כי "עלינו, הבכירים בעולם הבנקאות להבין ולהפנים שהמערכות הבנקאיות והפיננסיות יעברו טרנספורמציה יסודית בשנים הקרובות. מצד אחד, חזרה לבנקאות מסורתית ולתיווך פיננסי שתומך בראש ובראשונה בפעילות הריאלית. מצד שני, התאמת כל מערכות הפיקוח והבקרה של הסיכונים לסביבה הגלובלית, בעלת תחכום רב בתחום התקשורת והטכנולוגיה".

"גם הסביבה הרגולטורית צפוייה להשתנות מן היסוד, וייתכן ובקרוב נשמע כבר על "באזל 3 או באזל 4" בעקבות הלקחים מהמשבר הנוכחי. האתגר בפנינו הבנקאים הוא כפול: מצד אחד, להתאים את עצמנו במהירות לסביבה הכלכלית והפיננסית המשתנה, אולם מאידך, לנקוט בזהירות ובערנות באיתור הסיכונים החדשים של הסביבה המשתנה".

בסיום דבריו התייחס קינן לעתיד ואמר כי "יתכן שאת נקודת השפל של המשבר הפיננסי כבר עברנו, אולם קשה עדיין לראות את סיומו של המשבר הריאלי ואת החזרה של כלכלות העולם למצב יציב. האופטימיים שבין הכלכלנים מאמינים שכבר לקראת סוף 2009 צפויה התאוששות מסוימת בכלכלה הגלובלית. אחרים אומרים כי זה יקרה רק במחצית השנייה של 2010".

"בכל מקרה, זה כנראה כבר מעבר לדלת. במקביל, אנחנו חיים בסביבה של ריבית מאד זולה, באופן חסר תקדים. ברור שסביבה כזו לא יכולה להימשך לאורך זמן, וגם ברור שהיא תמצא את ביטויה במועד כזה או אחר בהתעוררות אינפלציונית".

"הדבר החשוב מבחינתנו הוא איך הכלכלה הישראלית עוברת עם מינימום נזקים את המשבר ואיך אנו ממצבים את עצמנו ביציאה מהמשבר. לשם כך נדרשת, כמובן, מדיניות כלכלית מתאימה מצד הממשלה תוך שיתוף פעולה עם המעסיקים וההסתדרות. בנוסף, חברות צריכות להתאים את פעילותן למשבר ולנקוט במדיניות פרו-אקטיבית כדי לשרוד אותו ולצמוח ממנו. במקביל, הבנקים והמוסדיים צריכים מחד לבחון בקפידה כל אשראי, ומאידך לספק פתרונות שיאפשרו את המשך קיומן של החברות".

"יש לנו הישגים כלכליים יפים. צריך לדעת לשמור עליהם גם בתקופה הקשה ולצאת מחוזקים מהמשבר. בשיתוף-פעולה נכון בין המיגזר הפרטי והממשלתי, נוכל כולנו להפוך את ישראל לאחת הכלכלות המובילות בתהליך ההתאוששות הגלובלי, הצפוי בעתיד הקרוב. ואזכיר שוב: משבר גם יוצר הזדמנויות חדשות, ויש לדעת לזהותן ולהיערך לניצולן".