ריבית שלילית? "מאלצים את המפקיד השמרן והחסכן להשקיע בנכסי סיכון"

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון תוקף אפשרות של הנהגת ריבית שלילית בישראל ושואל האם בנק ישראל יצליח לבצע את הצד השני של משוואת הריבית השלילית - קח כסף כהלוואה וקבל ריבית כל תקופה"
אריאל אטיאס |

בנק ישראל העלה לאחרונה אפשרות של הנהגת ריבית שלילית בישראל, במידה ויעשה זאת הוא עשוי לאלץ את "המפקיד השמרן והחסכן שהצליח לא להיפגע ישירות במשבר הנוכחי להשקיע בנכסי סיכון, כדי להצליח להמשיך ולחסוך", כך כותב בתגובה לרעיון זיו פניני בבלוג של מגדל שוקי הון.

לפני כשבוע עלה לראשונה רעיון של הנהגת ריבית שלילית. בסוף דו"ח האינפלציה של בנק ישראל כתבו הכלכלנים, כי "נראה כי לא ניתן לפסול את האפשרות של ריבית שלילית, שמשמעותה כאמור היא הטלת מס על החזקת כספים בחשבונות עובר ושב בבנקים". כלומר הבנק יטיל מס על החזקת כספים בחשבונות עובר ושב בבנקים ובכך תקטן הכדאיות בהחזקת כספים בחשבונות עו"ש, והציבור יטה להעביר אותם לפיקדונות בנקאיים לזמן קצוב. הגדלת כמות הכסף בפיקדונות תגדיל את היקף הכספים שהבנקים רשאים להלוות.

"הבנק המרכזי רוצה, במקביל לקניות אג"ח ארוכות בשוק המשני, להוריד את הריבית הארוכה ולשחרר את מחנק האשראי בשוק הריאלי, כותב פניני.

באתר בנק ישראל ניתן למצוא גרף של התנודה בריבית במשק בשנתיים האחרונות. "לדעתי, גרף זה לא מראה בצורה נכונה את התמונה בשוק הריביות הישראלי. אם היינו יכולים לראות את גרף השינוי בריבית הקרדיטורית (זכות) הקצרה הממוצעת הבנקאית בשנתיים האחרונות, או את גרף הריבית הדביטורית (חובה) הקצרה הממוצעת הבנקאית לתקופה זהה, נראה את התמונה הנכונה", כותב פניני.

המשנה למגדל שירותי בורסה טוען, כי "המרווח גדל בצורה עצומה והבעיה היא שכל הורדות הריבית תורגמו במלואן (ואף יותר מכך) בריבית הזכות, אך מרווחי הסיכון בבנקים עלו פלאים וריבית ההלוואה לא ירדה ולעיתים אף עלתה". נציין, כי זאת מלבד צמצום גודל המסגרת תנאים נוספים מגבילים רבים שמעמיד הבנק לצורך קבלת אשראי זה.

גם במערכת החוץ-בנקאית המצב אינו טוב, הוא אומר, שכן החברות מחזיקות באג"ח בשוק המשני בתשואה כל כך גבוהה, עד שקיים פוטנציאל סביר שלא יוכלו לשלם את מלא ההתחייבויות בטווח הקצר. "כך שגם הנפקה מחודשת ארוכה יותר לא עומדת על הפרק".

פניני מעלה מספר סימני שאלה מאפשרות שבנק ישראל ינהיג ריבית שלילית במשק.

האם באמת המפקיד הקרדיטורי, שמקבל בין 0 ל-0.5% ריבית (שנתית) צריך מס כדי להירתע ואם אכן יירתע, האם לא ניכנס לסיכון של משבר נזילות?

האם לא צריך לטפל יותר בצד של הריביות הדביטוריות? "נראה את בנק ישראל מבצע את הצד השני של משוואת הריבית השלילית - הלוואות - קח כסף כהלוואה וקבל ריבית כל תקופה".

האם הבעיה טמונה בריבית הגבוהה או שמא בפחד מפני אי פירעון ובמינוף גבוה מדי על ההון העצמי? האם באמת צריך לאלץ את המפקיד השמרן והחסכן שהצליח לא להיפגע במשבר הנוכחי (לפחות לא ישירות) להשקיע בנכסי סיכון, כדי להצליח להמשיך ולחסוך?

פניני גם מבקר את התנהלות הבנק המרכזי ביחס למתרחש בחו"ל. "בעוד מעבר לים הבנק המרכזי מתערב בעקום הממשלתי, כדי להוריד את הריבית הממוצעת על משכנתאות ונוגע בלב ליבו של המשבר. אצלנו מתערב בנק ישראל בהשטחת העקום, כדי להעלות את הדולר במסווה של עזרה לאג"ח הקונצרני".

בסוף הטור עוקץ פניני את בנק ישראל, בהערה המתקשרת לסערה האחרונה עם בנק הפועלים ואומר: "על בנק ישראל להבין כי המונח 'להחזיק את הקלפים קרוב לחזה' מגיע מתחום הפוקר. במשחק זה, כאשר היריב אינו נסוג ומשווה את הקופה, אין אפשרות להמשיך ולהחזיק את הקלפים. צריך גם להראות אותם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה