ענתבי: "השנה נתערב בצורה מאוד אגרסיבית בניהול החסכון לטווח ארוך"

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי, פרס היום את עיקרי המדיניות של האגף שבראשו הוא עומד ב-2009, במפגש עם עיתונאים. המפגש התנהל תחת הכותרת "צעדים בשוק החסכון הפנסיוני בעקבות אירועי המשבר העולמי". "בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים מאוד מקרוב אחרי הפעילות של הגופים המוסדיים, יציבותם והנתונים שלהם בחודשים האחרונים. במקביל התחלנו בחודשים האחרונים בתהליך למידה לגבי השינויים הנדרשים בשוק החסכון הפנסיוני. בדקנו את הצרכים של הלקוחות, הצרכנים, את הצרכים שלהם משנות ה-20 המוקדמות בעת שהם נכנסים לשוק העבודה ועד לשלב הפרישה. לקחנו ובדקנו המון פרמטרים על רקע המשבר האחרון, פירקנו אותם והגענו למסקנות". "ברור לנו שחלק מהכשלים שנחשפו במשבר היו נחשפים בכל מקרה, אבל המשבר כמובן חשף הרבה מאוד בעיות וכשלים בשוק. לנו יש אחריות לוודא שכל לקח שלמדנו במשבר מופנם ומתורגם לסט של פעולות שיהפוך את ניהול החסכון הפנסיוני ליותר יעיל ובטוח". "התייעצנו בחודשים האחרונים עם הרבה מאוד גורמים, הפועלים בשוק ההון ומחוצה לו. במקביל גם קראנו הון דוחות של מוסדות בינלאומיים מובילים. צריך לשים לב שעד היום אין כמעט אף ארגון בעולם שיצא עם צעדים קונקרטיים. כותבים ומדברים על זה הרבה אבל עדיין אין צעדים ממשיים. הם יגיעו בעתיד ואז כמובן נלמד אותם כאן בישראל". מטרת הצעדים, אומר ענתבי, היא מאוד ברורה: הגנה טובה יותר על כספי החוסכים. כל הסוגים השונים של החסכונות לטווח ארוך. הם מחולקים לשניים: זכויות החוסכים וחובות הגופים המנהלים. מדובר בחבילה אחת שמקיפה את החוסכים מכל הכיוונים. המודל הצ'יליאני יהיה מאוד משמעותי "יישום המודל הצ'יליאני הולך להיות מאוד משמעותי. הוא נשען על כשל מובנה במערכת ההפצה של החסכון לטווח ארוך. זה לא משנה איך החוסך מצטרף למערכת, תמיד הוא מוצא את עצמו במסלול הכללי, אותה חבילה של ניהול כסף וניהול סיכונים שאינה תואמת את צרכי הצרכן הספציפי. אנחנו הולכים לקבוע קבוצות גיל ולהתערב בצורה אגרסיבית בניהול החסכון. יש לנו התלבטות מאוד משמעותית לאיזה רמת סיכון אנחנו הולכים לרדת בגיל 60 או 67. זה כמובן ישפיע על הכנסות הגופים המוסדיים. אנחנו מתכוונים להקים צוות מצומצם בשיתוף פעולה עם הגופים המוסדיים, שיגיש לנו המלצות בתוך פרק זמן לא ארוך". "נושא נוסף הוא המספר העצום של קופות הגמל. אנחנו נצמצם בצורה מאוד משמעותית את מספר קופות הגמל ושמה של כל קופה יעיד על מידת הסיכון שלה. נושא שלישי הוא רמת השקיפות. נכון שיש היום מידע מאוד מאוד רחב ונגיש אולם החוסכים יהיו זכאים להודעה מראש על מדיניות ההשקעה. הגוף לא יוכל לשנות את תמהיל ההשקעות מבלי להודיע מראש ללקוח". ענתבי דחה את הטענות שהפרסום החודשי של התשואות פוגע בגופים המנהלים. "תמיד הדגשנו שהחוסכים צריכים להסתכל על התשואה השנתית, מכיוון שמדובר בחסכון לטווח ארוך. פרסום התשואות יימשך מדי חודש אבל בכל פעם נציג את 12 החודשים האחרונים. כל לקוח יוכל להכנס לאתר האינטרנט שלו ולראות את התשואה החודשית, אבל התשואה שאנחנו נציג באתרים שלנו (גמל-נט) היא ל-12 החודשים האחרונים". "אנחנו גם נגביל מאוד את השימוש בשיווק מטעה. נאסור על הצגת תשואות של פחות משנה. כל פרסום של תשואות יהיה לפחות ל-12 החודשים האחרונים". לגבי דמי הניהול אמר ענתבי כי "התחרות בתחום הזה עדיין לא התפתחה. היא חייבת להתפתח ולכן הלקוחות חייבים לקבל יותר אינפורמציה. הגופים יהיו חייבים להציג דיווח על דמי הניהול ברמה רבעונית ולא רק שנתית". עוד מתכננים במשרד האוצר לקבוע סטנדרטים חדשים למערכי השירות של הגופים המוסדיים. "אם יש משהו שלמדנו במהלך המשבר, זה שלמדנו שצריך להתערב במערך השירות של הגופים, באופן דומה להתערבות שעשינו בחברות הביטוח. למשל, מהירות התגובה לפניות של לקוחות, מתן אישור בכתב של ביצוע פעולות, חיוב בתיעוד ושמירת מידע ועוד. כמובן שנעניש גופים שלא יעמדו בסטנדרטים שנקבע, בעיקר לגבי לוחות זמנים למענה ללקוחות". "נאסור השקעות חפוזות באג"ח קונצרני" עוד אמר ענתבי כי "החסכון הפנסיוני הוא אחד השירותים המאוד בסיסיים שכל אדם מקבל במהלך חייו. בודאי מאז תחילת 2008 כשכל אזרח זכאי וחייב לקבל חסכון לפנסיה. ברבעון השני של 2009 נצא בקמפיין שמסביר ומגביר את המודעות לחסכון הפנסיוני". כעת פנה ענתבי והתייחס להשקעות של הגופים המוסדיים באג"ח קונצרני. "אנחנו מתכוונים לאסור השקעה באג"ח ללא קבלת מידע מינימאלי. הגופים המוסדיים השקיעו בשנים האחרונות בחברות במהירות וללא בדיקה נאותה של חברות רבות שהם השקיעו בהם. את זה צריך לשנות. השלב השני הוא שלב ההחזקה: בשנתיים הקרובות יהיו הרבה מאוד חברות שהמשקיעים המוסדיים יצטרכו לפעול בהחלטיות ואגרסיביות בכדי לקבל בחזרה את הכסף. אנחנו נסיר הרבה מאוד מגבלות שהוטלו על גופים מוסדיים כדי שהם יוכלו לשתף פעולה במטרה לקבל את החוב בחזרה. נסיר גם המגבלה של 20% אחזקה מקסימלית בחברה מסויימת אם זה משרת את העניין של הסדר חוב טוב. במקרים מסויימים המוסדיים יוכלו להגיע גם לאחזקה של 100% אם זה משרת את הסדר החוב". "היתרון של שוק ההון במתן אשראי זה הפיזור. הבעיה היא שביום שהחוב הופך לבעייתי אז זו בעיה מכיוון שכל גוף מחזיק רק חלק קטן מהסדרה. המטרה שלנו היא שהמוסדיים יישבו מול בעל החוב הם ייצגו כמה שיותר עמיתים כדי שבעל החוב לא ינצל את המצב של חלקיקי האחזקות לטובתו. ככל שנשכיל לאחד את האינטרסים של העמיתים כך נוכל להגדיל את כוחם של הנושים מול בעלי החוב". "אנחנו נתערב מאוד בפעילות של ועדות ההשקעה, נחמיר את התקנות הקיימות. גם כספי הנוסטרו של חברות הביטוח חייבים טיפול. נטיל הגבלות על כספי הנוסטרו. אם יש משהו שלמדנו במשבר הנוכחי זה שכספי הנוסטרו של חברות הביטוח צריכים להיות מושקעים בצורה הרבה יותר סולידי". בונוסים יחלקו רק אחרי 3 שנים בנוגע לחברות הביטוח אמר ענתבי כי "בהזדמנות הראשונה, לאחר שהמשבר הזה יחלוף, נעלה את הדרישות לגבי ההון של חברות הביטוח. חברה שלא תעמוד בדרישות ההון לא תורשה לחלק דיבידנד. בכוונתינו גם להעלות את דרישות ההון לחברות מנהלות של קופות גמל וקרנות פנסיה. כלומר, נדרוש הון עצמי מינמלי של עשרות מיליוני שקלים מהגופים שמנהלים את קופות הגמל וכנראה שזה יוביל למיזוגים בענף". לגבי שכר המנהלים אמר ענתבי כי "נחייב את הגופים לעבור למדיניות תגמול מנהלים בהתאם לביצועים לטווח ארוך. את הלקח שנלמד בארה"ב בשנה האחרונה אנחנו ניישם גם בישראל. ההסתכלות חייבת להיות ארוכת טווח, לא נאפשר חלוקת בונוסים על תקופה קטנה מ-3 שנים. מדיניות הגוף המוסדי תפורסם בדוחות הכספיים. השקיפות תייצר אינטרס להתאים את הבונוסים למדיניות השקעה לטווח ארוך". לגבי פרקי הזמן ויישום התוכנית אמר ענתבי: "הרוב המוחלט של הדברים הם בסמכות האגף שבראשותו אני עומד. אנחנו לא מפחדים להשתמש בסמכויות שלנו, בעיקר על רקע המשבר האחרון. את מרבית הדברים אנחנו מתכוונים ליישם כבר ברבעון השני של 2009, ואחרים במהלך המחצית השניה של 2009".