קרנות כספיות יכולות להפסיד כסף? בארה"ב זה כנראה קורה

הקרנות הכספיות (Money market funds) היו בין המקומות המעטים בהם המשקיעים יכלו לשים את הכסף ולישון בשקט. ברגע זה, זה לא כל כך נכון.

ביום שלישי האחרון, אחת מהקרנות הכספיות הגדולות בארה"ב 'ריזרב פרימרי פנד' (Reserve Primary Fund) שחברת האם שלה עזרה ליצור את הכלי הפיננסי הזה, אמרה שלקוחות עשויים להפסיד כסף. במקום שכל מנייה תהיה שווה דולר עבור כל דולר, היא אמרה שהמניות של הלקוחות שלה היו שוות רק 97 סנט. בדיבור השגור בוול סטריט זה נקרא "broke the buck" ("לשבור את הדולר"), דבר נדיר מאוד.

עד כה, נראה כי אף קרן כספית לא נפלה מתחת לדולר למנייה. ומנהלי קרנות כספיים מיהרו להרגיע את המשקיעים שכספם במקומו בטוח. אך הצהרת הקרן הוותיקה ביותר העלתה את השאלה: מה, בעולם של היום, באמת בטוח? אחרי הכל, הבעיות של הקרן לא התרחשו בבידוד מוחלט. הם מגיעים אחרי העלמות ליהמן ברדרס ומריל לינץ', ושלא נדבר על החילוץ הממשלתי של ענקיות המשכנתא האמריקניות פאני מיי ופרדי מק ושל חברת הביטוח AIG. אפשר גם להזכיר את כשל השוק שהתרחש בבנק אינדימק.

קרנות כספיות מיועדות להשקעה בנכסים קצרים (משך חיים ממוצע של עד 90 יום). בישראל, הקרנות הכספיות השקליות יכולות להשקיע במספר מוגבל של מכשירים פיננסיים, שבניהם אגרות חוב ממשלתיות שקליות, כולל מק"מ, בעלות מח"מ של עד שנה. אגרות חוב קונצרניות שקליות בדירוג AA, בעלות מח"מ של עד שנה. תעודות חוב שקליות לא צמודות בדירוג A-1 ומעלה לטווח של עד חודש ופיקדונות ובמזומנים שקליים. הקרן אינה יכולה להשקיע באופציות וחוזים עתידיים, או לבצע עסקאות מכר (כולל של נכסים שמותר לקרן להחזיק) או ליצור חשיפה למניות או למט"ח.

מנתונים אחרונים עולה, כי הקרנות הכספיות גייסו בחודש אוגוסט קרוב ל-3 מיליארד שקלים ובכך הביאו את סך הגיוס שבוצע מתחילת השנה לכ-20 מיליארד שקלים. כיום מנוהלים באפיק זה 20.1% מכל היקף הנכסים המנוהל בכל קרנות נאמנות.