משיכת כספים, אחזקות, דיווידנד ומיסוי חברה זרה
חברה זרה (בלגית), הנשלטת בידי תושב זר (בלגי), היא בעלים של 50% בחברה ישראלית, שהיא בעלים של 50% בחברה ישראלית אחרת ובבעלותה נכס מניב (בית אבות).
שאלה: ------ חברה זרה (בלגית), הנשלטת בידי תושב זר (בלגי), היא בעלים של 50% בחברה ישראלית, שהיא בעלים של 50% בחברה ישראלית אחרת ובבעלותה נכס מניב (בית אבות). מס החברות משולם בחברה שבבעלותה נכס מניב. טווח האחזקה הוא ארוך (10 שנים לפחות). שאלות: 1. האם אפשר למשוך את הרווחים לחברת האחזקות הישראלית ללא תשלום מס ? 2. האם אפשר למשוך את הרווחים מן החברה הישראלית לחברה הבלגית ומה הן השלכות המס ? 3. האם משיכת הרווחים לחברה הבלגית (בחשבונה בארץ או בחוץ לארץ) כרוכה בתשלום מס או בדיווידנד ? 4. האם במבנה האחזקות, שבו תחזיק החברה הבלגית ישירות בנכס המניב, או הבעלים הזר יחזיק ישירות בנכס המניב, ישולם פחות מס ? 5. האם יש מבנה אחר וחכם יותר לביצוע העסקה ? 6. האם הבאת הכספים מחוץ לארץ יכולה לאפשר מבנה של מפעל מאושר ? תשובה: --------
לשאלה 1: משיכת כספים מן החברה הישראלית היא אפשרית ואף לא כרוכה בתשלום מס, בהתקיים התנאים, כאמור בסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. לשאלות 3+2: משיכת כספים מן החברה הישראלית לחברה הבלגית אפשרית, ומדובר בדיווידנד שבמקרה זה מחויב במס. על פי האמנה עם בלגיה, לבלגיה יש זכות חיוב על דיווידנד, על פי שיעור המס החל בבלגיה. בישראל, הדיווידנד יחויב בשיעור 15%, והמס המשלים יהיה בבלגיה. יכולה להתעורר בעיה על היבטי מיסוי, הקשורים בשליטה של החברה הבלגית ובניהולה, ועל סוגיות הקשורות לדיון במיסוי שרשרת החברות, בהיותה חברה נשלטת זרה (חנ"ז), או חברת משלח יד זרה (חמי"ז) - אך אין מספיק נתונים. לשאלה 4: אין משמעות לשינוי מבנה האחזקות, אם החברה הזרה מחזיקה ישירות בחברה הישראלית שבבעלותה נמצא הנכס, מכיוון שהחיוב הוא במעבר הכספים מחברה ישראלית לתושב חוץ יחיד, או לחבר בני אדם. אם הכוונה היא, שהחברה הזרה מחזיקה ישירות בנכס המניב, והיא פועלת כסניף בישראל של חברה בלגית, שיש לה פעילות אחרת בחוץ לארץ, היא תשלם מס בישראל. בגין פעילותה בישראל - מס חברות והעברת הכספים לחשבון בנק בבלגיה - היא לא תיחשב כחלוקת דיווידנד, ולא תחויב במס (יתרון משמעותי בדרך העבודה כסניף). קיימת חשיפה על המס, החל על דיווידנד בדין הפנימי בבלגיה. לשאלה 5: חיסכון במס יכול להתקבל, כתוצאה משילוב חברה במדינה אחרת, שעימה קיימת אמנה, ושיעור המס בה נמוך יותר על פי האמנה. יש משמעות ליעד, המוגדר בבסיס תכנון המס, ולעתים היבטים, הנוגעים למיסוי שוטף, אינם עולים בקנה אחד עם היבטים, הנוגעים למס שיחול באקזיט, ועל כך צריך ליתן את הדעת בנפרד. לשאלה 6: חברה תושבת חוץ, המשקיעה כספים בישראל, זכאית להטבות מס בהתאם לקריטריונים, הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 [להלן - "החוק"]. כדי לבחון את הזכאות, יש להביט על כלל מאפייני החברה המשקיעה, בהתאם לחוק ולהוראות המקצועיות השונות. המשיבים: עו"ד ורו"ח ארז שגיב - לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ומנהל תחום קבלנים ונדל"ן ברשות המסים; עו"ד יועד כוכבי - ממשרד פורת, שגיב ושות' - עורכי דין ונוטריון.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ