שאלה:

-------

בשנת 1994 - הוקמה בישראל חברה ישראלית. הבעלות על החברה הזו היא בידי שניים: מ' תושבת ישראל, ואזרח אמריקאי תושב ארה"ב.

עד שנת 2004 - שילמה החברה משכורות לבעלי המניות.

בשנת 2004 - נרשמה בארה"ב חברה אמריקאית; ובעלי המניות בה הם אותם בעלי מניות דלעיל ("חברה אחות"), והיא עוסקת באותו תחום פעילות.

כל עסקי החברה האמריקאית מתנהלים ומתבצעים בארה"ב.

מ' דלעיל ומשפחתה (בעל ו-3 ילדים) עברו לארה"ב באמצע שנת 2005; ומאז - פעילותם מתבצעת בארה"ב.

השאלות:

1. האם קבלת שכר ממעסיק ישראלי בחוץ לארץ על עבודה, אשר עושה הבעל בחוץ לארץ, תגרור את המגמה להגדירו "תושב ישראל", ובכך - את מיסוי הכנסתו מחוץ לארץ ?

2. אם התשובה על שאלה 1 היא שהבעל יוגדר "תושב ישראל" - האם יש זיקה להגדרת תושב ישראל בין בעל לבין אישתו; ובעניין זה, מה בדבר הכנסות האישה מהחברה-האחות האמריקאית ?

3. מה מעמד הכנסות הבעל מהחברה-האחות בחוץ לארץ ?

תשובה:

---------

לשאלה 1:

קבלת הכנסה מ"מעסיק ישראלי" בחוץ לארץ אינה קשורה לשאלת התושבות של הנישום, אלא אם כן מדובר בנישום שעובד אצל מעסיק שהוא מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד, חברה ממשלתית או רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.

ככלל, תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו הוא בישראל, וכפוף להוראות האמנה למניעת כפל מס הרלבנטית בעניין. לשם קביעת מקום "מרכז החיים", לצורכי הגדרת תושבות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של הנישום; לרבות: מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו; מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע; מקום האינטרסים הכלכליים שלו; מקום פעילותו בארגונים, באיגודים; ועוד כיוצאים באלה.

נוסף על זאת, בפקודה נקבעו חזקות מספריות, אשר לפיהן מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או מי ששהה 425 ימים או יותר ב-3 שנות מס רצופות ו-30 ימים או יותר בשנת המס הכרוכה בעניין, ייחשבו לתושבי ישראל (קרי: מי שמרכז חייהם בישראל) בשנת המס האמורה, אלא אם כן יוכיחו אחרת.

כאשר מדובר במדינה שיש לה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל (כגון בענייננו ארה"ב) הרי שאין די בקביעה כי היחיד נחשב תושב ישראל על פי הפקודה, אלא יש להמשיך לבחון האם היחיד נחשב גם תושב לצרכי מס של המדינה האחרת, על פי דיניה. במקרה בו היחיד נחשב גם תושב המדינה האחרת, לפי דיניה, וגם תושב ישראל לפי הפקודה, הרי שמקום מושבו ייקבע על פי מבחני שובר השוויון באמנה.

בנוסף למקום המושב יש לבחון כמובן את מקום הפקת ההכנסה. ככלל, כאשר מדובר בעבודה בחו"ל, הרי מקום הפקת ההכנסה הוא בחו"ל והכנסה כאמור חייבת במס בישראל רק אם הופקה בידי תושב ישראל לצרכי מס.

לאור האמור ובהנחה כי היחיד אינו עובד של הגופים המנויים לעיל יחולו העקרונות הבאים.

אם מקום מרכז החיים של היחיד הנו בישראל והיחיד אינו תושב ארה"ב לצרכי מס, הכנסתו מעבודה בחו"ל חייבת באופן עקרוני במס בישראל. ואולם, אם היחיד חייב במס בארה"ב בגין עבודה בארה"ב, לפי הוראות האמנה, ושילם מס בארה"ב, היחיד יקבל זיכוי ממסי כפל בגין המס ששילם בארה"ב.

אם מקום מרכז החיים של היחיד הנו בישראל והיחיד הינו בנוסף תושב ארה"ב, לפי דיניה של ארה"ב, ייקבע מקום מושבו היחיד על פי מבחני שובר השוויון באמנה. אם הנישום ייחשב תושב ישראל על פי מבחני שובר השוויון באמנה תתחייב הכנסתו מעבודה בחו"ל במס בישראל כאמור לעיל. אם היחיד אינו תושב ישראל לפי מבחני האמנה, הכנסתו מעבודה בחו"ל לא אמורה להתחייב במס בישראל.

אם מרכז חייו של היחיד אינו בישראל, הרי הוא אינו אמור להיחשב תושב ישראל והכנסתו מעבודה בחוץ לארץ לא אמורה להיות מחויבת במס בישראל.

לשאלה 2:

ככלל, על פי פסיקה בבית משפט מחוזי, אין זיקה הכרחית בין מעמד התושבות של הבעל למעמד התושבות של האישה (ראה, למשל, פסק דין "סולר" ו"צייגר"). עם זאת - דומה, כי ברוב המקרים מקום המושב של בני-זוג - אשר ייקבע על פי מבחני מרכז החיים המצוינים לעיל - יהיה זהה.

לשאלה 3:

על הכנסות הבעל מהחברה-האחות, אשר בחוץ לארץ, יחול דין זהה לאמור בשאלה 1 לעיל.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ