חוק השתלת איברים: 87% יעברו על החוק אם יזדקקו לכך
לתשומת ליבם של חברי הכנסת, העוסקים בימים אלה בקידומה של הצעת חוק השתלת איברים, אשר משמעותה המעשית עשויה להיות הוצאה מחוץ לחוק של האפשרות לעבור השתלה בחו"ל. תוצאות סקר חדש מגלות, כי מדובר בגזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.
מטרתה של הצעת החוק הנדונה כעת בכנסת היא להסדיר את סוגיית השתלת איברים בישראל. מדובר בהצעת חוק מורכבת, אשר נותנת פתרון חלקי לבעיית המחסור החמור באיברים להשתלה במדינת ישראל. אם תעבור ההצעה במתכונתה הנוכחית, התוצאה עלולה להיות הרת אסון עבור אלה שאינם יכולים לממן לעצמם השתלה בחו"ל ללא עזרת קופת החולים שלהם. הצעת החוק נדונה לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות ח"כ אריה אלדד. בסוף הליך ההכנה תגיע להצבעה במליאת הוועדה ולאחר מכן במליאת הכנסת.
רובם המכריע של הישראלים, 87%, מצהירים כי ייסעו לחו"ל, אם הם או אחד מבני משפחתם יזדקק להשתלה ולא יימצא להם בטווח של כמה שנים איבר להשתלה בארץ. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר Market Watch (מרקט ווטש) בניהולו של אבינעם ברוג, בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה ביוזמת העמותה לחולי כליה ומושתלים.
מהסקר עולה, כי רק 6% מהישראלים יקפידו על החוק המוצע, גם אם לא יימצא להם איבר בארץ, ולא ייסעו להשתלה בחו"ל. למשתתפים בסקר הוצגה השאלה הבאה: "מדינת ישראל שוקלת להוציא מחוץ לחוק את האפשרות לעבור השתלה בחו"ל. במידה ואתה או אחד מבני משפחתך יזדקק להשתלת כליה, לב או כל איבר אחר, האם במקרה זה היית בכל זאת נוסע לחו"ל במידה ולא ימצא איבר להשתלה כאן בארץ בטווח של כמה שנים?" על פי התשובות: 86.6% היו נוסעים לחו"ל לצרכי השתלה. 6% לא היו נוסעים לחו"ל, ו-7.4% השיבו - "לא יודע".
כאשר נבדקה בסקר סוגיית המגדר, עלה כי קיימת תמימות דעים כמעט מוחלטת בין נשים לגברים בהחלטה לנסוע לחו"ל לצורך השתלה. 86% מהנשים וכן 87% מהגברים הצהירו כי ייסעו בכל זאת לחו"ל.
מהסקר עולה כי הצעירים נחושים יותר בדעתם לצאת להשתלה בחו"ל גם אם הדבר יהיה מחוץ לחוק, במידה אם לא יימצא איבר מתאים בארץ. כך הצהירו 96% מבני 18-21, 88% מבני 22-29 ו-89% מבני 30-39. בקרב בני 66 ומעלה לעומת זאת, "רק" 75.5% הצהירו כי ייצאו לעבור השתלה בחו"ל.
כאשר נבדקה מידת הדתיות של המשתתפים בסקר התגלה, כי ההחלטה לנסוע על אף החוק, רווחת גם בקרב דתיים וחרדים על אף שנושא השתלת האיברים שנויה במחלוקת בקרב חלק מהציבור. מתוצאות הסקר עלה כי קיימת כמעט תמימות דעים בין כולם. 87.7% מהחילוניים הצהירו שייסעו, כך גם 85.9% מהמסורתיים, 83.6% מהדתיים וכן 85.7% מהחרדים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
