הפסדים שנצברו לחברה לפני שהוכרה כחברה משפחתית

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק, כי הפסדים שנצברו לחברה לפני שהוכרה כמשפחתית, אינם נלקחים בחשבון בקביעת הכנסתו החייבת במס של הנישום.
עו"ד לילך דניאל |

ע"א 3319/04 ליאור שקלרש ואח' נ. פקיד שומה רמלה

סעיף 64א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), קובע הסדר מיסוי מיוחד לחברה משפחתית. עיקר ההסדר הוא בכך, שלבקשת החברה המשפחתית, רואים את הכנסתה החייבת והפסדיה, כהכנסתו והפסדיו של בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחיה (להלן - הנישום). חברת ספא קוסמטיקה בע"מ (להלן - החברה), צברה הפסדים בשנים 1988-1998. החברה ביקשה בסוף שנת 1998 להכיר בה כחברה משפחתית, להחיל עליה את סעיף 64א לפקודה ולראות במערערת 1 כ"נישום".

בקשת החברה נענתה בחיוב והחברה ביקשה לראות בהפסדי העבר של החברה כהפסדי הנישום, המערערת 1, ולקזז אותם מרווחיו של הנישום בשנת 1999 ובשנים שלאחר מכן. המשיב דחה את הבקשה וקבע כי ההפסדים הנזכרים בסעיף 64א לפקודה, הם ההפסדים הנוצרים החל מיום קבלת מעמד "חברה משפחתית". השגת המערערים וערעורם נדחו. מכאן הערעור. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק השאלה שבפנינו הינה, האם המונח "הפסדיה" בסעיף 64א(א) לפקודה, כנוסחו במועדים הרלבנטיים לערעור, כולל את הפסדי העבר של החברה עוד בטרם הוכרה כ"חברה משפחתית", או שמא, המונח "הפסדיה", משמעותו הפסדיה של "החברה המשפחתית" החל מקבלת מעמד זה. זו שאלה פרשנית. התכלית הבסיסית של סעיף 64א לפקודה, היא יצירת הסדר מיסוי מיוחד לחברה משפחתית. תחולתו של הסדר מיסוי מיוחד זה מותנית בבחירה של החברה המשפחתית ובעלי מניותיה. נדרשת הודעה במסגרות זמן על הבחירה. החברה רשאית לחזור בה מבחירתה. הנה כי כן, להסדר המיוחד יש נקודת התחלה ונקודת סיום.

כדי להגשים את תכליתו של הסדר מיוחד זה, יש להחיל אותו על החברה המשפחתית החל מקבלת מעמד זה ועד לסיום המעמד. מתבקש מכאן שהפסדים שנצברו לפני גיבושו של המעמד המיוחד אינם נלקחים בחשבון בקביעת הכנסתו החייבת במס של "הנישום". כמובן, הפסדים אלה יילקחו בחשבון כהפסדים של החברה עצמה, הממשיכה לקיים את אישיותה המשפטית העצמאית. ייחוס הפסדי העבר של החברה המשפחתית לנישום וקיזוזם מרווחיו, עומדת בניגוד לדיני קיזוז הפסדים ולתכליות המונחות ביסוד דינים אלה.

הכלל הבסיסי בדיני קיזוז הפסדים, על פי הסעיפים 28 ו-92 לפקודה, הוא כי אין לקזז הפסדיו של נישום אחד מרווחיו של נישום אחר. פרשנות המונח "הפסדיה" בסעיף 64א לפקודה ככולל את הפסדי העבר של החברה המשפחתית, תתיר קיזוז הפסדי העבר של החברה המשפחתית מרווחיו של הנישום, כלומר, תתיר קיזוז הפסדי נישום אחד (החברה המשפחתית) מרווחיו של נישום אחר (הנישום), בניגוד לכלל הבסיסי כי אין לקזז הפסדיו של נישום אחד מרווחיו של נישום אחר. אין לפרש את סעיף 64א לפקודה כקובע סטייה וסתירה כאמור מכלל היסוד בדיני קיזוז הפסדים, ללא הוראה ברורה. סעיף 64א לפקודה ביקש לסטות מכלל היסוד בתקופת ההטבה ובתקופת ההטבה בלבד. לאור האמור, המונח "הפסדיה" בסעיף 64א לפקודה איננו כולל את הפסדי העבר של "החברה המשפחתית".

הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות המשיב בסכום כולל של 30,000 ₪. ניתן ביום: 2.7.2006 בפני: כבוד השופט א' ברק – נשיא; כבוד השופט א' ריבלין; כבוד השופט ס' ג'ובראן. בשם המערערים: עו"ד יוסי דולן; בשם המשיב: עו"ד יהודה ליבליין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה