אלקטרה צריכה עברה להפסד ברבעון השני של 2018 בשל מחיקת Huawei
אלקטרה צריכה -3.95% דיווחה הבוקר (ב') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם צניחה של 14.5% בהכנסות, ירידה בשיעורי הרווחיות והפסד של 22 מיליון שקל, אשר נבע, בין היתר, משחיקת הרווח הגולמי ומחיקה של כ-25 מיליון שקל בגין פעילות המכשירים הסלולריים של Huawei.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-668.5 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, ירידה של כ-14.5% לעומת הכנסות של כ-782 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 21.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ37.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ירידה של 40 מיליון שקל ברווח הגולמי
הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-166 מיליון שקל ברבעון השני, אשר היוו כ-24.9% מההכנסות, מדובר בירידה של כ-19.5% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-206.6 מיליון שקל, כ-26.4% מההכנסות.
ברמה התפעולית רשמה החברה הפסד של 1.6 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת רווח תפעולי של כ-63.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הצניחה ברווח התפעולי מיוחסת לשלוש השפעות מרכזיות הכוללות נפילה של כ-40 מיליון שקל ברווח הגולמי כאמור, ירידת ערך של כ-25 מיליון שקל בגין מהפחתת שווי פעילות המכשירים הסלולריים של Huawei לגביה מתנהל בימים אלו הליך משפטי ועלייה של כ-4.9 מיליון שקל בהוצאות המכירה ושיווק, אשר קוזזה על ידי ירידה של כ-3.9 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות.
שחיקה ברווחיות התפעולית גם בלי קשר ל-Huawei
גם בנטרול השפעת ירידת הערך בגין Huawei, עמד שולי הרווח התפעולי על כ-3.5% ברבעון השני, לעומת שולי רוות תפעולי של 8.1% ברבעון המקביל אשתקד.
ירידה של 23% בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה החשמליים
במגזר מוצרי הצריכה החשמליים המכירות ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו בכ-306 מיליון שקל, ירידה של כ-23% לעומת סך של כ-398 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם בכ-5 מיליון שקל לעומת כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח המגזרי נובע מירידה בהיקף המכירות, קיטון בשיעור הרווח הגולמי ומגידול בהוצאות הפרסום לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
- אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צמיחה של 4% בהכנסות מגזר קמעונאות החשמל
במגזר קמעונאות החשמל, במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, המכירות ברבעון השני של שנת 2018 גדלו בשיעור של כ-4.1% והסתכמו בכ-276 מיליון שקל לעומת כ-265 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת על אף עיתוי חג הפסח שחל ברבעון הראשון בשנת 2018 לעומת עיתויו ברבעון השני בשנת 2017.
המכירות למ"ר בחנויות זהות גדלו בשיעור של כ-5.3% והסתכמו בכ-2,768 שקל למ"ר בממוצע חודשי לעומת 2,629 ש"ח למ"ר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי הסתכם ברבעון השני של שנת 2018 בכ-6 מיליון שקל לעומת כ-11.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח נובע מירידה בשיעור הרווח הגולמי בעיקר כתוצאה משינוי בתמהיל המכירות ומעלייה בהוצאות הפרסום בסך של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הכנסות גולן טלקום ירדו ב-2.6%, ה-ARPU ירד ב-4%
במגזר תקשורת סלולרית, הכולל את פעילות גולן טלקום המכירות ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו בכ-130 מיליון שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת סך של כ-133 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם בכ-20.8 מיליון שקל, ללא שינוי משמעותי מהרבעון המקביל אשתקד.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
לגולן נבע במהלך הרבעון השני לשנת 2018 תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך של כ-23 מיליון שקל. מספר מנויי הסלולר של גולן טלקום הסתכם בסוף המחצית הראשונה של 2018 בכ-903 אלף, גידול לעומת 892 אלף מנויים בתקופה המקבילה אשתקד ו-896 אלף בסוף הרבעון הראשון 2018. ההכנסה הממוצעת מלוקח (ARPU) הסתכמה בכ-48 שקל, לעומת 50 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ירידה של 64% בהכנסות מגזר המכשירים הסלולריים
במגזר מכשירים סלולריים המכירות ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו בכ-14 מיליון שקל, ירידה של 64% לעומת כ-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון נובע מירידה בפעילות מכירת מוצרי Huawei. ההפסד המגזרי הסתכם בכ-27 מיליון שקל לעומת כ-2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות בגין ירידת ערך נכסים בלתי מוחשיים, הסתכם ההפסד המגזרי ברבעון השני של שנת 2018 בכ-2 מיליון שקל.
מכים את השוק (צולם בתחילת חודש יוני)
החורף של אלקטרה
זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה: "הרבעון השני של 2018 התאפיין בהמשך הצמיחה בפעילות הקמעונאית בה נרשמה עלייה של כ-4.1% בהכנסות, וזאת על אף עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון הראשון, בעוד שאשתקד חל ברבעון השני והשפיע על תוצאותיו. הצמיחה המתמשכת בפעילותן של הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, שבסיכום המחצית הראשונה של השנה רשמו צמיחה של למעלה מ-11% במכירותיהן, על רקע האתגרים הפוקדים כיום את שוק הקמעונאות, ממחישה את מיצובן החזק של רשתות אלה ואת מובילותן בשוק המקומי."
"במגזר התקשורת הסלולרית, בו פועלת גולן טלקום, הצגנו גידול במספר מנויי הסלולר ושמרנו על רווחיות יציבה, המהווה גורם מאזן לירידה ברווחיות הקבוצה בעקבות ההאטה בשוק המזגנים."
"בדומה לתוצאות הרבעון הראשון, גם הרבעון השני הושפע ממגמת הקיטון בביקושים שנרשמה בשוק המגזנים בישראל, וזאת בשל תנאי מזג אוויר נוחים יחסית, וכן בעקבות ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים, המושפע מירידה במכירות של דירות יד שניה ומההאטה כללית בעקבות יישום תכנית 'מחיר למשתכן'. בנוסף, הושפעה פעילות זו ממגמת המעבר של הצרכנים למזגנים קטנים וזולים."
"ברבעון הנוכחי הושפעה השורה התחתונה מהפחתה חשבונאית המיוחסת לפעילות המכשירים הסלולריים של Huawei, לגביה מתנהל הליך משפטי".
המנכ"ל יסיים את תפקידו בסוף אוקטובר
- 1.אייל 15/08/2018 17:57הגב לתגובה זואסייג בלתי נסבלת החלטה גרועה על פרזנטורים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
