כך תשלמו פחות מס על ההשקעות שלכם

ניהול תיק השקעות הוא משימה לא פשוטה וכשמערבים בו גם שיקולי מיסוי מגלים שהמטלה הזו עוד הרבה יותר מורכבת.  במכשירי השקעה שונים משלם המשקיע מס נומינלי של 15%, בעוד שבמכשירים אחרים הוא מחויב במס ריאלי של 25%. מה ההבדלים בין המכשירים השונים ולמה לעתים נעדיף דווקא את המיסוי הריאלי – למרות ששיעורו גבוה יותר?
 | 
הראל, צילום: SHUTTERSTOCK
כל המשקיעים בשוק ההון רוצים ליהנות משני העולמות: להרוויח כמה שיותר מההשקעה שלהם ולשלם כמה שפחות מס על הרווחים מההשקעות האלה. אבל מאחר שלא כולם מכירים את הסוגים השונים של שיעורי מס ואת השיקולים להעדפת נכסים שונים בתקופות זמן שונות, משקיעים רבים עשויים לקבל החלטות שגויות.
על רקע הריבית הנמוכה יחסית בישראל וברוב העולם בשנים האחרונות, נושא המיסוי מקבל חשיבות גדולה יותר מבעבר. כשבשוק האג"ח או בפיקדון בבנק ניתן לקבל ריביות נמוכות יותר, כל שבריר אחוז במס עשוי להיות מהותי יותר. האם באופן אוטומטי צריך משקיע להעדיף מכשיר השקעה ששיעור המס עליו נמוך יותר?
בשוק ההון בישראל יש שני סוגים של שיעורי מס על אפיקי השקעה שונים - 15% ו-25%. אך המספר לבדו מטעה כי כל משקיע חייב להבין אם מדובר במיסוי נומינלי או ריאלי, שכן ההשלכות של כך עשויות להיות משמעותיות.
מתלבטים האם להשקיע בריבית נומינלית או ריאלית
לפני שנבחן את שיעורי המס השונים על המכשירים השונים, חשוב להבין את הקשר בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית. ריבית נומינלית היא שיעור הריבית המשולם על הרווח במכשירי השקעה לא צמודים, כמו למשל פיקדון בנקאי, הניתן בריבית ידועה מראש. במכשירי השקעה כאלה, המיסוי הוא נומינלי (בדיוק כמו הריבית) ושיעורו עומד על 15%. כדי להשוות את האטרקטיביות של ריבית הפיקדון למוצר כמו תכנית חיסכון צמודת מדד, נדרשת "שפה משותפת", המכונה ריבית ריאלית. הריבית הריאלית היא הריבית שמקבל החוסך מעבר לשיעור ההצמדה למדד (אינפלציה).  שיעור ההצמדה הזה מסמל גם את הפערים בין התשואה המגולמת למשל באג"ח שקלי (שעליו יש מיסוי נומינלי של 15%) לבין התשואה של אג"ח צמוד מדד (שעליו יש מיסוי ריאלי של 25%). גם על מכשירי השקעה כמו קרנות נאמנות מוטל מס ריאלי של 25%.
כדי להבין אם עדיף מכשיר השקעה עם מס נומינלי או עם מס ריאלי נשאל את עצמנו מהו שיעור ההצמדה (או שיעור האינפלציה) המדויק? זו שאלה בעייתית, כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה אינו ידוע לאיש. כלומר, יש כמובן יעד אינפלציה לבנק ישראל ובתקשורת מתפרסמות גם תחזיות אינפלציה של גופים שונים במשק (בנקים ובתי השקעות בעיקר), שלפיהם ניתן לנסות ולהעריך בכמה יעלה מדד המחירים לצרכן בשנה מסוימת, אך רק בדיעבד נדע בדיוק כמה הייתה האינפלציה. לא מעט פעמים יש הבדלים גדולים מאוד בין היעד של בנק ישראל או בין התחזיות של הבנקים לבין הנתונים בפועל.
איך משפיעה האינפלציה על הרווח מתיק ההשקעות?
ננסה להבין זאת באמצעות דוגמה. נניח שבשנה מסוימת האינפלציה הייתה 2% והרווח מהשקעה שביצענו היה 5%. אם מדובר באפיק עם מיסוי נומינלי (15%) שיעור המס יהיה 0.75% כי הוא מוטל על הרווח המלא. מנגד, אם מדובר באפיק עם מיסוי ריאלי (25%), התשלום הוא רק על הרווח בניכוי האינפלציה (כלומר על רווח של 3%), כך ששיעור המס בפועל יהיה זהה לשיעור הנומינלי – 0.75%.
אם האינפלציה תהיה למשל 3% והרווח מההשקעה יהיה 6%, בהשקעה עם מיסוי נומינלי שיעור המס יהיה 0.9%, בעוד שבהשקעה עם מיסוי ריאלי שיעורו יהיה 0.75%. כלומר ככל ששיעור האינפלציה גבוה יותר, האטרקטיביות של מכשיר השקעה עם מיסוי ריאלי גדולה יותר.
מה קורה כאשר האינפלציה במשק שלילית? בחישובי מיסוי, כאשר האינפלציה שלילית, מתייחסים אליה כאפס. כלומר אם האינפלציה הייתה מינוס 1% וההשקעה הניבה רווח של 3%, שתי שיטות המיסוי יחושבו על הרווח כולו, כך שהשקעה עם מיסוי נומינלי של 15% תהיה עדיפה.
תרחיש של אינפלציה שלילית הוא לא דמיוני. ההיסטוריה של המשק הישראלי מלמדת כי בכל השנים הקלנדריות מאז שהלמ"ס עוקבת אחר הנתונים (מ-1951) היו 6 פעמים שבהם הייתה בישראל אינפלציה שנתית שלילית. זה היה בשנת 2000 (המשבר העולמי של התפוצצות בועת הדוט.קום), בשנת 2003 (כשהמשק הישראלי היה במשבר גדול), בשנת 2006 ובשנים 2014, 2015 ו-2016. בשנים האחרונות שבהן הייתה אינפלציה שלילית בישראל הסיבה העיקרית הייתה ירידת מחירי הנפט בעולם לצד צעדי הממשלה להקטנת יוקר המחייה ולא משבר כלכלי.
איך יודעים מה עדיף בתיק השקעות?
העובדה שאינפלציה שלילית היא תופעה נדירה יחסית במשק הישראלי, גורמת לכך שיש להיזהר מלהעדיף באופן אוטומטי השקעה עם מיסוי נומינלי על פני מיסוי ריאלי – גם בהשקעות לטווח קצר, וגם בהשקעות המיועדות לטווח ארוך (זאת בלי כל קשר לשיקולים שיש לנו בנוגע לאופי ההשקעה עצמה).  הדילמות האלה מתחדדות עוד יותר לאור תיקון 190 הקשור בהסדרת עיוותים בחיסכון הפנסיוני. התיקון הזה נוגע להפרשות עובדים לקופת גמל ובאפשרות שיש להם למשוך את הסכום כקצבה ללא מיסוי או כסכום חד פעמי (הוני), אז מוטל עליו מיסוי נומינלי של 15%. האם מדובר כאן בהטבת מס ששווה לנצל באמצעות העברת כסף מאפיקי השקעה עם מיסוי ריאלי כמו קרנות נאמנות לקופת גמל רק בגלל ששיעור המס נמוך יותר?
אין ספק שבניהול ההשקעות לטווח קצר (להבדיל מהשקעות לטווח ארוך כמו פנסיה, למשל) ההתלבטות עבור המשקיע היא גדולה ומתמשכת. מאחר שכל תיק השקעות מורכב מסוגים שונים של נכסים, הרי שיש בתיק נכסים שעליהם יש מיסוי ריאלי ונכסים אחרים עם מיסוי נומינלי – וגם אם החלטנו לממש נכס מסוים, שאלת העיתוי עשויה להיות משמעותית עבור המשקיע והרווח שירשום על השקעתו.
מי שעשוי לסייע בהתמודדות בסוגיות האלה הוא מנהל תיקים, אשר מנהל את תיק ההשקעות של לקוחותיו תוך התחשבות בשיקולי מס בקנייה ומכירה של נכסים שונים, בעיתוי ביצוע העסקאות ובאמצעות בחינה כוללת ומתמשכת של סך הנכסים המנוהלים דרכו. מנהל התיקים גם רואה את תיק ההשקעות המלא שלנו, כך שההחלטות שהוא מקבל בתחום המיסוי בנוגע לניהול מקביל של נכסים שונים עשויות להיות שונות מאוד מההחלטה שהיינו מקבלים אנחנו לגבי נכס בודד.
לקביעת פגישה עם מנהל תיקים ו/או לפרטים נוספים הקליקו>> http://bit.ly/bizportalharel
*האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות הניתן באופן פרטני על פי צורכי הלקוח. הכותב אינו יועץ מס והאמור אינו מהווה ייעוץ מס.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות