חום, קור ולונג'ביטי: האם סאונה ואמבטיית קרח באמת מאטות הזדקנות?חום וקור הפכו לחלק קבוע מתרבות הלונג'ביטי, אבל המדע הרבה פחות חד מהרשתות. מחקרים מפינלנד קושרים שימוש קבוע בסאונה לפחות תמותה ומחלות לב, וניסויים מצאו שחימום חוזר יכול להוריד לחץ דם. בקור יש מחקר מעניין על שומן חום ומטבוליזם, אבל הוכחה שאמבטיית קרח מאריכה חיים עדיין רחוקה
שמן אבל בכושר, רזה בלי כושר - מי באמת בסיכון גבוה יותר?BMI הוא כלי שימושי ברמת האוכלוסייה, אבל הוא מתקשה להבדיל בין שריר לשומן ובין שומן בטני לשומן שנמצא במקומות פחות מסוכנים. מטא אנליזה גדולה מצאה שאנשים עם עודף משקל או השמנה שהיו בכושר הציגו סיכון נמוך בהרבה מאנשים רזים אך חסרי כושר. זה עדיין לא הופך עודף שומן לחסר משמעות - אלא מראה שכושר, מותניים והרכב גוף מספרים הרבה יותר ממשקל לבדו
כמה חלבון באמת צריך אחרי גיל 60 - והאם אפשר גם לאכול יותר מדי?עם הגיל הגוף נעשה פחות יעיל בבניית שריר מאותה כמות חלבון, ובמקביל מסת השריר והכוח מתחילים לרדת מהר יותר. מחקרים מצביעים על כך שצריכה נמוכה מ-0.8 גרם חלבון לקילוגרם קשורה לסיכון גבוה יותר לסרקופניה, ובקרב מבוגרים פעילים ההמלצות המקובלות כבר נעות בדרך כלל סביב 1-1.2 גרם לקילוגרם ביום. אבל יותר חלבון בפני עצמו רחוק מלפתור את הבעיה - בלי אימוני כוח, מספיק אנרגיה ופיזור נכון לאורך היום, חלק גדול מהיתרון הולך לאיבוד
השמיעה יורדת והמוח עובד קשה יותר: האם מכשיר שמיעה יכול לעזור נגד דמנציה?אובדן שמיעה הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לדמנציה שניתנים לשינוי. בניסוי ACHIEVE, שכלל 977 בני 70-84, טיפול בשמיעה לא שינה את קצב הירידה הקוגניטיבית בקבוצה כולה, אבל אצל המשתתפים בסיכון גבוה יותר הוא האט את הירידה בכ-48%. ניתוח נוסף מצא האטה של כ-62% ברבעון בעל הסיכון הגבוה ביותר. מכשיר שמיעה עדיין רחוק מלהיות תרופה לאלצהיימר, אבל הוא הופך מכלי לנוחות בלבד לחלק אפשרי משמירה על המוח
דיכאון בגיל 50-60 הוא גם עניין של הגוף: למה כדאי לזהות אותו מוקדםדיכאון באמצע החיים משפיע הרבה מעבר למצב הרוח. סקירת מחקרים רחבה שפורסמה ב-2025 מצאה קשר בין דיכאון בגיל מבוגר לבין עלייה של כ-34% בתמותה הכוללת וכ-33% בתמותה ממחלות לב. הוא מתחבר לשינה, סוכרת, כאב, פעילות גופנית ולבריאות המוח, ולעיתים נראה דווקא כמו עייפות, הסתגרות ואובדן עניין ולא כמו עצב גלוי
סטרס כרוני יכול לפגוע בגוף: מה באמת קורה כשחיים שנים על "מצב חירום"סטרס קצר הוא מנגנון הישרדות יעיל, אבל כשהמתח הופך לשגרה הגוף משלם מחיר: לחץ הדם עולה, השינה נפגעת, הסוכר נעשה קשה יותר לאיזון ומערכת החיסון משתנה. המחקר על "עומס אלוסטטי" מנסה למדוד את המחיר המצטבר הזה, ובמקביל עולם הלונג'ביטי מגלה שפתרונות הרבה פחות נוצצים מתוספי "הורדת קורטיזול" - פעילות, שינה, קשרים וטיפול נפשי - הם אלה שמחזיקים את הבסיס המחקרי החזק
האם אנשים מאושרים באמת חיים יותר? המחקרים מתחילים לתת תשובהמטא אנליזה של 99 מחקרי אורך מצאה שרווחה נפשית גבוהה נקשרת לסיכון נמוך בכ-14% לתמותה גם אחרי התאמה לדיכאון ולמצוקה נפשית. אופטימיות, שביעות רצון מהחיים, תמיכה חברתית ותחושת משמעות כולן הופיעו במחקרים. אושר כאן אינו חיוך קבוע או ניסיון להתעלם מבעיות, אלא שילוב של קשרים, עניין, תחושת שליטה ויכולת ליהנות מהחיים
יש סיבה לקום בבוקר? המחקרים מגלים שמטרה בחיים קשורה גם לאורך החייםמטא אנליזה גדולה שכללה כמעט 489 אלף בני אדם מצאה קשר בין תחושת מטרה גבוהה לבין סיכון נמוך משמעותית לתמותה במהלך שנות המעקב. הקשר נשאר גם אחרי שהחוקרים ניסו לנטרל הבדלים בעישון, פעילות גופנית, דיכאון ומחלות. עדיין קשה להוכיח שמטרה בפני עצמה מוסיפה שנים לחיים, אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהתחושה שיש בשביל מה לקום בבוקר מחלחלת לשינה, לתנועה, לקשרים החברתיים ואפילו לאופן שבו הגוף מתמודד עם סטרס
האם כבר יש גלולה שמאריכה חיים?החלום של עולם הלונג'ביטי פשוט: לקחת תרופה קיימת ולגרום לגוף להזדקן לאט יותר. רפמיצין הצליחה להאריך חיים שוב ושוב בבעלי חיים ומחקר מ-2025 מצא שהאפקט שלה מתקרב לזה של הגבלת קלוריות. בבני אדם כבר מופיעים נתוני בטיחות ראשונים, אבל הוכחה להארכת חיים עדיין חסרה. מטפורמין, שנחשבה במשך שנים למועמדת המובילה, מקבלת בשנים האחרונות תוצאות הרבה פחות מרשימות
רוצים לחיות יותר? 8 הדברים שבאמת עושים את ההבדלאין כיום כדור שהוכח כמאריך חיים לאנשים בריאים, אבל יש קבוצה של הרגלים שחוזרת שוב ושוב במחקרים גדולים: פעילות גופנית, הימנעות מעישון, תזונה טובה, שינה, קשרים חברתיים, ניהול סטרס ושמירה על מדדים מטבוליים. מחקר גדול בקרב יוצאי צבא בארה"ב מצא פער של יותר מ-20 שנות חיים בין מי שאימצו את מכלול ההרגלים לבין מי שחיו בקצה השני