זה זמן הזהב: על השקעה באונקיה בצל המשברים הנוכחיים
רגע לפני שהבנקים המרכזים ברחבי העולם נדרשים לחתום על ההמחאות הגדולות שלהם לתמיכה בכלכלות המקומיות, בדמות הרחבות כמותיות בהיקפים ניכרים, נראה שמבחינת המשקיעים הגיע העת לשקול ברצינות חשיפה מוגבלת לסחורה הנוצצת - זהב.
בעולם בו הריביות לטווח קצר מצויות בשפל היסטורי והתשואות על איגרות החוב מאותתות על המשך המגמה בטווח הנראה לעין, הריבית על נכס מניב (אג"ח) מינורית מאוד. מאידך, היתרון הבולט של הזהב בא לידי ביטוי ביתר שאת, בכך שאף בנק מרכזי לא יכול להדפיס אונקיות זהב, לכן הוא הופך לסחורה מבוקשת. הדפסות מטבע מואצות בשווקים מפותחים מגבירות את האיום מפני עלייה באינפלציה בטווח הארוך - והזהב נתפש כפתרון הולם לשימור ערכו הריאלי של הכסף שלנו.
אם נלך במהרה למרתפי ההיסטוריה, נגלה שהזהב מהווה הלכה למעשה את המטבע הלא ממשלתי היחיד באלפי השנים האחרונות. מחיר אונקיית זהב עמד בתחילת 2012 על 1,599.6 דולר ומיד טיפס לרמה של 1,789 דולר בחודש פברואר.
נכון לסוף חודש אוגוסט האחרון עומד מחירה של אונקיית זהב על 1,690 דולר - תשואה של 5.6% בלבד מתחילת השנה. בשנת 2011 רשם הזהב תשואה דולרית של 12% וזאת על אף צמד מימושים חדים - האחד בחודש ספטמבר 2011 והשני במהלך נובמבר - דצמבר 2011. שנת 2011 הייתה השנה העשירית ברציפות בה עלה מחיר אונקיית זהב. ראוי להדגיש שרצף עליות חריג במחיר המתכת היקרה, מביא עימו עצבנות רבה מצד משקיעים וסוחרים וחשש מפני מימוש גדול שישנה את מגמת העלייה ארוכת הטווח.
מחירו של הזהב כמו כל סחורה נקבע בנקודת האיזון בין הביקוש להיצע. הביקוש נהוג לחלק ל-4 מגזרים מרכזיים: תכשיטים, טכנולוגיה, גורמי ממשל והשקעות.
ברבעון השני של שנת 2012 חלה ירידה של 7% בביקוש לזהב ביחס לרבעון הראשון של השנה והביקוש המצרפי לזהב הסתכם ב-990 טון. בסיכום של המחצית הראשונה של שנת 2012 ירד הביקוש לזהב ב-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. אולם, הוא נותר גבוה ב-14% מעל ממוצע הביקושים במחצית השנה הראשונה של חמש השנים האחרונות.
רמת ביקושים כה גבוהה לזהב הינה פועל יוצא של רצון עז מצד משקיעים לשמור על ערכו הריאלי של הכסף בעולם של אינפלציה אכזרית, כשהאלטרנטיבות בעולם המניות מועטות. הירידה בביקוש לזהב ברבעון השני ביחס לזה הראשון, מקורה בין השאר בהתמתנות בביקושים לזהב מתעשיית התכשיטים ותעשיית הטכנולוגיה. בזמנים של האטה כלכלית בעולם כפי שקורה בשנה האחרונה, הביקושים המסורתיים למתכת היקרה יורדים. אם יגבר קצב הצמיחה, נראה שיפור במרכיב זה.
הירידה בביקושים מצד התעשייה, מותנה משמעותית בזכות גידול בביקושים של בנקים מרכזיים ברחבי הגלובוס. אלה הכפילו השקעתם בזהב לרמה של 157.5 טון ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והיוו כ-16% מן הביקושים הרבעוניים לזהב כחלק ממגמה בולטת של רבים מהבנקים המרכזיים בעולם להגדיל חשיפה לזהב.
הבנקים המרכזיים רוצים לגוון את יתרות המט"ח
כעת, ניכרת מגמה של האטה בקצב מכירות הזהב על ידי בנק מרכזיים במדינות מפותחות, והאצה בקצב הרכישות של זהב בקרב בנקים מרכזים של מדינות מתפתחות. הבנק המרכזי של קזחסטן החליט להגדיל את רכישות הזהב השנתיות מרמה מתוכננת של 24.5 טון ל-26 טון כחלק ממגמה לגוון את יתרות המט"ח ולא להסתמך אך ורק על עתודות מט"ח נקובות דולר אמריקני.
מגמה דומה נרשמה ביתרות המטבע של רוסיה, אוקראינה, טורקיה, דרום קוריאה ועוד. אנו סבורים כי הרצון לגוון יתרות מט"ח יעלה, ככל שהבנקים המרכזים באירופה וארה"ב יגבירו קצב הדפסות המטבע. לפיכך, מדובר בגורם ביקוש אשר עתיד להמשיך ולהיות דומיננטי בזירת הביקושים. ראוי לזכור כי אחוז ההחזקה הנוכחי של זהב בתיק יתרות המט"ח במדינות רבות נמוך - זו אחת הסיבות המרכזיות שיש מקום רב להגדלת חלקו בתיק זה.
המחיר הגבוה מרסן את הביקושים לתכשיטים
למחיר הגבוה של הזהב הייתה השפעה מרסנת מאוד על הביקושים, מה שמלמד שהביקוש לזהב אינו קשיח. רמת המחירים הגבוהה של הזהב הקטינה את הדרישה לזהב בתעשיית התכשיטים בשיעור של 15% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. אותה דרישה הסתכמה ברבעון השני של שנת 2012 ב-418.3 טון שהיוו כ-42% מן הביקושים הרבעוניים לזהב.
חולשת המטבע ההודי בפרט, בשילוב עונה חקלאית חלשה הפוגעת בכושר הקנייה של החקלאים ההודים והאטת הצמיחה בהודו בכלל, גרעו מן הביקושים של ההודים לתכשיטים וביקושים אלו לא צפויים להתחזק אלא רק ברבעון הרביעי של השנה, זאת כפועל יוצא של ריכוז עונת החתונות, חגים לאומיים ופסטיבלים המהווים תקופת מכירות עונתית מואצת. הביקוש לזהב מכיוון תעשיית התכשיטים הסינית נחלש אף בכ-9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד עקב התקררות הכלכלה המקומית.
מדובר בצמד מדינות האחראיות ל-45% מהביקושים לתכשיטי זהב. סקטור הטכנולוגיה הציג ירידה של 5% בביקושים לזהב, ורשם ביקושים רבעונים של 112.2 טון, זאת עקב החששות הגוברים במהלך הרבעון להתגברות המשבר באירופה והאטה גוברת בסין ובארה"ב.
הביקושים לזהב למטרות השקעה הכוללות תעודות סל, מטבעות ומטילי זהב צנחו ב-23% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-302 טון זהב, בהקשר זה נציין כי הביקוש לתעודת סל על הזהב נותר יציב.
העובדה שמחיר אונקיית זהב נסחר ברצועה צרה של 100 דולרים במהלך החודשים האחרונים, הביאה להיחלשות מגמת הביקושים בשיעור של 23% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. רבים ניצלו זאת בסגמנט החזקת הזהב למטרות השקעה על מנת לממש רווחים בהשקעה בנכס אשר לפחות לתפישתם "גמר את הסוס". ירידת ביקושים זו לתכשיטי זהב קוזזה במקצת על ידי עלייה בביקושים לזהב בקרב תושבי מדינות גוש האירו החרדים לגורל המטבע המשותף.
זהב חייב להיות חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות
היצע הזהב לא השתנה ברבעון השני של שנת 2012 ביחס לרבעון הראשון של השנה והסתכם בכ-1,059 טון. יחד עם זאת מדובר בהיצע קטן ב-6.6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. קצב ההפקה ממכרות נוצר זהה לתקופה המקבילה אשתקד ולא השכיל לצמוח. זאת עקב שורה של בעיות תפעוליות ובעיות מזג אוויר אשר הגבילו הפקת זהב במכרות. ירידה של 12% נרשמה במחזור זהב ישן והסתכמה ב-363.7 טונה ברבעון השני של השנה ככל הנראה בשל עצירת המומנט החיובי במחיר הזהב.
המחיר הממוצע של אונקיית זהב ברבעון השני של השנה עמד על 1,609.49 דולר - גבוה ב- 7% מרמתו הממוצעת ברבעון המקביל אשתקד. בשבועיים האחרונים עלה מחירה באופן חד יחסית, לאור התגברות הערכות כי תוכנית הרחבה כמותית בארה"ב ובאירופה מצויה מעבר לפינה.
בשורה התחתונה, אנחנו מעריכים שלמרות הראלי הרב שנתי העצום בזהב, לא מאוחר לעלות על כרכרת הזהב כחלק אינטגראלי מן הפוזיציה המנייתית בתיק ההשקעות.
- 4.אחד העם 07/09/2012 15:34הגב לתגובה זוהן חוזרות לתיקי השקעה לדוגמא: NG הקנדית ( מכרה זהב,מתכות נדירות ומינרליים באלסקה ).
- משקיע 08/09/2012 01:13הגב לתגובה זואכן נראית מנייה מאוד אטרקטיבית.כדאי לקרוא את החדשות האחרונות וצירוף של סגן הנשיא החדש. יש לי פוזיציה עליה ואני מתכוון להגדיל אותה
- 3.ענת 06/09/2012 14:33הגב לתגובה זואיך משקעים באונקיות זהב האם קונים גושי זהב היכן שומרים זאת או יש קרן המשקיעה בזהב איך יוצרים תיק השקעות בזהב?
- אורן 07/09/2012 03:14הגב לתגובה זוללכת על כסף,הוא עולה פי 3 מהזהב,תכלית כסף.
- אלי 06/09/2012 16:10הגב לתגובה זוקרנות, סלים, מטבעות, תכשיטים
- 2.יאיר 06/09/2012 12:58הגב לתגובה זוכתבה מצויינת, מעניינת, ...אך חסר לי נתון שעשוי לסייע..מהו % ההשקעה בזהב שאתה ממליץ לתיק סולידי?
- 100 אחוז (ל"ת)אחיתופל 18/09/2012 10:44הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 06/09/2012 11:42הגב לתגובה זוכל המלצה נידונה מראש לכישלון גם אם היא מוצדקת. מניות עולות בשקט בשקט. ורק לאחר שעולות עשרות אחוזים,ניזכרים ה"אנליסטים" לפמפם אותם.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
