סחר החוץ מבטא את היקף היבוא והיצוא של ישראל ואת מאזן הסחר מול שאר העולם, והוא רכיב מרכזי בכלכלה הפתוחה והמוטה ליצוא של המדינה. עודף או גירעון במאזן הסחר משפיעים על שער השקל, על הצמיחה ועל הרזרבות, והענף רגיש למצב הכלכלה העולמית, להסכמי סחר ולמתחים גיאופוליטיים.
בעמוד זה מסוקרים נתוני היבוא והיצוא, מאזן הסחר ומגמותיו, הסכמי הסחר של ישראל, השפעת המצב הביטחוני והגלובלי על הסחר, הענפים המובילים ביצוא כמו הייטק ויהלומים והדרך שבה סחר החוץ משפיע על שער המטבע, על הצמיחה ועל מקומה של ישראל בכלכלה העולמית.
נתוני יצוא ויבוא חודשיים מספקים אינדיקציה מוקדמת לפעילות המשק ולעוצמת הביקושים בשווקי היעד. שינויים במכסים ובמדיניות הסחר של הכלכלות
הגדולות מחלחלים במהירות למחירי התשומות של היצרנים המקומיים.
האיסור שנכנס לתוקף בהולנד ב-22 בספטמבר אוסר יבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ומחייב יבואנים להוכיח את מקור הסחורה. בעקבות בדיקות הכבודה של נוסעים מישראל, משרד החוץ הזהיר ישראלים מפני "בדיקות כבודה ארוכות ופוגעניות". גם נוסע פרטי נדרש לדעת
היכן יוצר מוצר שנמצא במזוודה