שיעור הילודה מודד את מספר הלידות ביחס לגודל האוכלוסייה, והוא אחד המשתנים החשובים בתכנון כלכלי ארוך טווח. שיעור גבוה מרחיב בטווח הארוך את כוח העבודה ואת בסיס המס, אך מחייב בטווח הקצר השקעה גדולה בחינוך, בדיור ובתשתיות. שיעור נמוך יוצר תמונה הפוכה של
אוכלוסייה מזדקנת, נטל גובר על מערכות הפנסיה והבריאות ומחסור בעובדים. בישראל השיעור גבוה משמעותית ביחס למדינות מפותחות אחרות, ונתוני הלמ"ס בנושא משמשים בסיס לתחזיות ביקוש בשוק הדיור ולתכנון תקציבי. מדינות
שבהן הילודה צנחה, ובהן סין ומדינות במזרח אסיה, מפעילות תמריצים כספיים כדי לעודד לידות, ותחום הדמוגרפיה הפך לשיקול מרכזי בהערכת פוטנציאל הצמיחה של כלכלות.