הודעה לעובד היא מסמך שהמעסיק חייב למסור לעובד בתחילת ההעסקה, ובו מפורטים תנאי העבודה: זהות הצדדים, תיאור התפקיד, גובה השכר ורכיביו, אורך יום העבודה, מועדי התשלום, הפרשות לפנסיה וזכויות נלוות. החובה נועדה למנוע מצב שבו תנאי ההעסקה נותרים בעל פה, כך שבמחלוקת
מאוחרת קשה לעובד להוכיח מה הובטח לו. אי מסירת ההודעה או מסירתה בחסר מקנה לבתי הדין סמכות לפסוק פיצוי גם ללא הוכחת נזק, ולעיתים היא מטה את נטל ההוכחה לחובת המעסיק. מסמך זה הפך לרכיב שגרתי בתביעות המתנהלות בבית
הדין לעבודה, במיוחד בענפים עם תחלופה גבוהה כמו מסעדנות, שמירה וניקיון. עבור מעסיקים מדובר בסיכון תפעולי פשוט למניעה, ולכן הוא נחשב יסוד בסיסי בדיני עבודה.
האם מדינת ישראל פועלת כנגד החוקים אותם היא עצמה חוקקה? עובד ממוצא אתיופי פוטר מעבודתו לאחר עשור כאשר התמודד על תפקיד. העובד טען כי התנכלו לו עקב מוצאו. מעסיקו טען כי הוא פשוט לא מתאים. מה פסק בית המשפט?
