שוק המשקפיים משלב שני עולמות שונים: אופטיקה קלאסית לתיקון ראייה, הנמכרת ברשתות קמעונאיות ובחנויות פרטיות, ותחום מתפתח של משקפיים חכמים ומציאות רבודה. בישראל התרחב הענף הקמעונאי כאשר רשתות פארם רכשו רשתות אופטיקה, מהלך שהגדיל את הריכוזיות והשפיע על התחרות
ועל המחיר לצרכן. במקביל מציעים מרכזים רפואיים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שוק המבוסס על מימון פרטי ועל ביטוחים משלימים. בזירה הגלובלית משקיעות חברות טכנולוגיה ענקיות, ובהן מטא ואפל,
בפיתוח משקפיים ממוחשבים, אך קצב האימוץ של המוצרים האלה איטי מהצפוי וחלק מהפרויקטים נדחו או הוקפאו. מדובר בענף שבו הצריכה הבסיסית יציבה, בעוד הרכיב הטכנולוגי נותר ספקולטיבי.
התביעות ההדדיות בעקבות הכישלון בהחדרת המותג האמריקני לארץ עמדו על 36.5 מיליון שקל. Verso תבעה 13.6 מיליון שקל ולא תקבל דבר. אופטיקנה תבעה 13.9 מיליון שקל, ואדם - 8 מיליון שקל
אשתקד הרוויחה החברה 15 מיליון שקל על הכנסות של 283 מ' ש'. לטענת קסטרו, ההכנסות צמחו בשל פתיחת חנויות חדשות, אך יכלו לצמוח יותר במידה ועיתוי חג הפסח היה ברבעון הראשון, העיתוי בו אירע החג שנה שעברה
