יחסי עובד-מעסיק

יחסי עובד-מעסיק הם התחום המשפטי והכלכלי המסדיר את מערכת הזכויות והחובות ההדדית בין עובדים למעסיקיהם במקומות העבודה. התחום כולל נושאים כגון תנאי העסקה, שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, זכויות סוציאליות, בטיחות בעבודה, חופשה שנתית, דמי הבראה וסיום העסקה, ומוסדר בישראל באמצעות חקיקת מגן ענפה, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלים על ענפים שלמים במשק, גם על עובדים שאינם חברים בארגון עובדים.

הרשויות המרכזיות המעורבות בתחום כוללות את משרד העבודה, בתי הדין האזוריים והארצי לעבודה וארגוני העובדים הגדולים, ובראשם ההסתדרות הכללית, לצד התאחדויות המעסיקים המייצגות את האינטרסים של המגזר העסקי במשא ומתן קיבוצי. סכסוכי עבודה, משא ומתן על הסכמי שכר ושביתות מקומיות או ארציות הם חלק בלתי נפרד מהדינמיקה השוטפת בזירה זו, ולעיתים מגיעים להכרעה בבתי הדין לעבודה.

בתקשורת הכלכלית מתפרסמות מעת לעת כתבות העוסקות בשינויי חקיקה, בפסיקות בתי הדין לעבודה ובהשלכותיהן על שוק העבודה, וכן דיווחים על מגעים בין ארגוני עובדים למעסיקים במשקים שונים, לצד מגמות מתמשכות הנוגעות לגמישות תעסוקתית, זכויות עובדי קבלן וקבלני משנה, ועבודה מהבית שהתחזקה בשנים האחרונות.

    מציג דף 2 מתוך 2