מתווה הגז הוא ההסכם המדיני, הרגולטורי והכלכלי ההיסטורי שגיבשה ממשלת ישראל להסדרת פיתוח מאגרי הגז הטבעי בים התיכון, והוא שינה לחלוטין את משק האנרגיה המקומי והפך את המדינה למעצמת אנרגיה עצמאית בעלת
השפעה גיאופוליטית אזורית. המתווה, שאושר לאחר מאבקים ציבוריים ומשפטיים עזים, קבע את חוקי המשחק עבור חברות האנרגיה הבינלאומיות והמקומיות, תוך הסדרת לוחות הזמנים לפיתוח מאגרי "לווייתן",
"תמר" ו"כריש", קביעת נוסחאות לפיקוח מחירים, וביסוס מנגנון המיסוי המיוחד על רווחי היתר של משאבי הטבע (היטל ששינסקי) המזרים מיליארדי שקלים לקופת המדינה. החלטות אלו אפשרו את החלפת הפחם המזהם בגז טבעי לצורך ייצור חשמל בתעשייה המקומית, לצד פתיחת ערוצי יצוא אסטרטגיים
וקבועים למדינות שכנות כמו מצרים וירדן. השפעות המתווה הן בעלות משמעות עצומה; חברות הגז והשותפויות המחזיקות במאגרים נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ומחזיקות במשקל כבד במדדי הדגל ת"א-35 ות"א-אנרגיה, מה שהופך את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של כלל
הציבור לשותפות ישירות ברווחי הפרויקטים וחשופות לתנודות במחירי האנרגיה הגלובליים וליציבות הביטחונית סביב אסדות הגז.
דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון
של ישראל
"קיבלנו מתנה מהקב"ה וזה חשוב לכלכלה", אמר בנימין נתניהו וחתם על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ובכך אישר סופית (מול התנגדויות רבות) את מתווה הגז הממשלתי - הוא צדק. מאז, מספרים לנו הירוקים שצריך לקבור את הגז באדמה - אבל הגיע הזמן לדבר על העובדות
נתוני רשות המסים מגלים כי המדינה גבתה משותפויות הגז 741 מיליון שקל, וכי בשנת 2022 צפויה המדינה לקבל לפחות עוד כ-260 מיליון שקל. אם זאת, קרן העושר הייתה אמורה להתחיל לפעול כשיהיה לה מיליארד שקלים - בשנת 2018
הליכי החקיקה נפסקו כתוצאה מפיזור הכנסת הקודמת ובאוצר לא רוצים להתחיל את כל הליך החקיקה מחדש; משרד האוצר: "לחברות הגז יש אינטרס למשוך מחלוקות מול רשות המסים כדי לדחות את תשלומי המס שלהן"
ראיון