אמיר ברמלי
שמו של אמיר ברמלי נקשר לאחת מפרשיות ההונאה הפיננסיות המדוברות שידעה ישראל. ברמלי, שהציג את עצמו כמנהל השקעות, גייס כספים מציבור רחב של משקיעים באמצעות קבוצת חברות שבראשה עמד, ובהן רובי קפיטל והגוף שכונה "קרן הצומחת".
ההצעה שהניח על השולחן הבטיחה
תשואות נאות ביחס לאלטרנטיבות המקובלות, ומשכה בעיקר משקיעים פרטיים — חלקם חוסכים מן השורה שהפקידו בידיו את מיטב כספם. בהמשך התברר כי הכספים לא הושקעו כפי שהוצג בפניהם, וכי חלקם שימשו להחזרים למשקיעים ותיקים יותר, במנגנון המוכר כפירמידה.
קריסת
הפעילות
הותירה מאחוריה משקיעים רבים עם הפסדים, והובילה להליך פלילי ממושך. בסופו הורשע ברמלי בעבירות מרמה, ובית המשפט גזר עליו שנות מאסר בפועל, תוך שהוא מתייחס להיקף הנזק ולניצול אמונם של המפקידים.
מעבר לגורלו האישי, הפרשה הפכה למקרה בוחן בשיח
הישראלי על גיוס
כספים מהציבור מחוץ למסגרות המפוקחות, ועל הקושי של חוסכים לזהות הבטחות תשואה שאינן מתיישבות עם הסיכון. בעקבות הפרשה נבחנו סוגיות של פיקוח על גופים המציעים השקעות לציבור, וכן מידת אחריותם של מתווכים ואנשי שיווק שהפנו אליו לקוחות. שאלת
הפיצוי לנפגעים והליכי הפירוק
של החברות נמשכו זמן רב אחרי שנסתיים ההליך הפלילי.
הפרשה ממחישה את הסיכון בהשקעה בגופים המבטיחים תשואה קבועה מחוץ לפיקוח. משקיעים שהפקידו כספים איבדו חלק ניכר מהם, וההליך הפלילי בעניין עבירות הונאה וגניבה הסתיים בעונש מאסר ממושך.