קובה היא מדינת אי בים הקריבי, המתנהלת בכלכלה מתוכננת שבה המדינה שולטת ברוב אמצעי הייצור. מקורות ההכנסה המרכזיים שלה הם תיירות, יצוא סיגרים, סוכר וניקל, שירותי רפואה הנשלחים לחו"ל והעברות כספים ממהגרים. במשך עשורים נתונה קובה למשטר סנקציות מצד ארצות
הברית, שהגביל סחר, השקעות ותנועת הון והשפיע עמוקות על רמת החיים ועל התשתיות. תקופות של הפשרה ביחסים הביאו לגידול בזרם התיירים ולפתיחת סקטור פרטי מצומצם של עסקים זעירים, אך שינויי מדיניות הובילו לנסיגה מחלק מהצעדים. מחסור במוצרי יסוד, משבר אנרגיה
ופיחות במטבע המקומי מלווים את הכלכלה, בדומה למגמות שנרשמו בונצואלה, שותפתה הקרובה בענף הנפט.
ענף התיירות, שהיה ממקורות המט"ח המרכזיים של קובה, נקלע ב-2026 למשבר חריף: 73% מהמלונות סגורים, שבע רשתות בינלאומיות עזבו את האי ומספר התיירים במחצית הראשונה צנח בכמעט 60%. המחסור בדלק, צמצום הטיסות והסנקציות האמריקאיות כבר פוגעים גם בשוק העבודה וביכולת
המדינה לממן יבוא חיוני.