ההתמחות היא שער הכניסה למקצועות רבים בישראל: עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה ופסיכולוגיה. זו תקופה מוגדרת שבה בוגר לימודים עובד תחת פיקוח של איש מקצוע מנוסה, לפני שהוא רשאי לעסוק במקצוע באופן עצמאי.
לצד הערך המקצועי, ההתמחות מייצרת מתח מובנה. המתמחה
תלוי במאמן שלו לצורך אישור התקופה, ולכן כוח המיקוח שלו נמוך במיוחד. מכאן נובעות תלונות חוזרות על שעות עבודה ארוכות, שכר נמוך ותנאים בעייתיים, שעולות מדי פעם לכותרות.
נושא נוסף הוא הפער בין מספר המתמחים לבין מספר המשרות בסוף הדרך. בענפים מסוימים גדל
מספר הבוגרים בקצב מהיר מזה של הביקוש, מה שמחדד את התחרות כבר בשלב חיפוש מקום ההתמחות.
בשנים האחרונות נוסף לדיון גם ההיבט הטכנולוגי: משימות שבעבר בוצעו בידי מתמחים, כמו איתור אסמכתאות וסריקת מסמכים, מבוצעות היום בכלים ממוחשבים. הדבר מעלה שאלות לגבי
אופייה
של ההכשרה ולגבי מספר המתמחים שהמשרדים יזדקקו להם.
לאורך השנים נעשו ניסיונות להסדיר את התחום, לקבוע שכר מינימום להתמחות ולפקח על תנאי ההעסקה, לצד דיון עקרוני בשאלה אם המודל עצמו עדיין מתאים. בעמוד זה מרוכזות הידיעות הנוגעות למתמחים ולתנאי
העסקתם.
שכר תקופת ההתמחות נמוך ביחס להיקף השעות, והוא נדון לא אחת כחסם כניסה למקצועות חופשיים. בענפים כמו ראיית חשבון דווח על נשירה של רואי
חשבון מתמחים, מה שהוביל לדיון בקיצור ההכשרה ובשיפור התנאים.
עמותת הצלחה לקבל מידע מפורט מלשכת עורכי הדין בנוגע למרשמים של עורכי דין, מתמחים ומאמני מתמחים, מכוח חוק חופש המידע. לדברי העמותה, המידע אמור לקדם שקיפות בפעילות לשכת עורכי הדין ולאפשר פיקוח ציבורי על המקצוע. לשכת עורכי הדין טענה שהיא כבר מפרסמת מידע
רב על עורכי הדין, כולל שמות, פרטי התקשרות, מחוזות ותחומי עיסוק, והביעה חשש שפרסום נוסף של פרטים כמו מספרי רישיון עלול להוביל לשימוש לרעה
