קארל אייקן
יש משקיעים שקונים מניה ומחכים. קארל אייקן קונה מניה ומתחיל לריב. המשקיע האמריקאי הפך במשך עשורים לסמל של השקעה אקטיביסטית - כזו שבה בעל מניות דורש שינוי בהנהלה, במבנה החברה או במדיניות ההון.
שיטת הפעולה מוכרת: רכישת נתח משמעותי בחברה שנתפסת כמנוהלת לא ביעילות, ואז לחץ פומבי - מכתבים חריפים, מאבקי שליטה על מושבים בדירקטוריון ודרישה למכור פעילויות, לפצל או לחלק מזומן לבעלי המניות.
בוול סטריט כינו אותו בעבר "פושט חברות", ובהמשך למדו לראות בו כוח שממשמע הנהלות. עצם הידיעה שהוא בונה פוזיציה הספיקה לא פעם כדי להזיז מניה, תופעה שקיבלה שם משלה בשוק ההון.
הגישה הזו נותרה שנויה במחלוקת. מבקריו טוענים שהיא דוחפת חברות לחשיבה קצרת טווח ולשחיקת השקעות ארוכות; תומכיו משיבים שהיא מגנה על בעלי מניות מפני הנהלות שהתבצרו. כך או כך, אייקן הפך את האקטיביזם ממושג שולי לחלק קבוע מכללי המשחק.
הוא גם הפך את השיטה למכשיר פיננסי בפני עצמו, באמצעות חברת אחזקות ציבורית שדרכה מנוהלות ההשקעות. כך יכול הציבור להיחשף לתיק שלו, על היתרונות והחסרונות שבכך - כולל תלות גבוהה בהחלטות של אדם אחד.