שכר ממוצע

השכר הממוצע במשק הוא אחד המדדים הכלכליים הנפוצים ביותר, ומשמש אמת מידה למצבם הכלכלי של העובדים וליוקר המחיה. הנתון מתפרסם באופן שוטף ומשקף את ממוצע ההכנסות של השכירים במשק, אך חשוב לזכור כי הוא מושפע ממשכורות גבוהות במיוחד המושכות אותו כלפי מעלה.
מסיבה זו, כלכלנים רבים מעדיפים לבחון לצד השכר הממוצע גם את השכר החציוני, המשקף טוב יותר את הכנסתו של העובד ה"טיפוסי". השכר הממוצע משמש בסיס לחישובים רבים, ובהם עדכון קצבאות, הפרשות לפנסיה ומדרגות מס, ולכן שינויים בו נוגעים ישירות לכיסם של מיליוני אזרחים.
אחד ההיבטים המרכזיים בדיון על השכר הוא היחס בינו לבין יוקר המחיה, ובעיקר מול מחירי הדירות. כאשר קצב עליית המחירים והדיור עולה על קצב עליית השכר, נשחקת רמת החיים בפועל ויכולת החיסכון של משקי הבית קטנה. משום כך, מעקב אחר השכר הממוצע לצד מדדי מחירים אחרים מספק תמונה חשובה על החוסן הכלכלי של הציבור ועל כיוונו של המשק. גם פערי השכר בין ענפים שונים, בין המרכז לפריפריה ובין גברים לנשים, הם חלק בלתי נפרד מהדיון הציבורי, ומדדי השכר משמשים קובעי מדיניות בבואם לגבש צעדים בתחומי התעסוקה, השכר המינימלי והרווחה.
- 50 אלף חזרו לעבוד כשכירים באפריל והשכר הממוצע ירד ב-6.9%במחירים שוטפים מדובר ב-11,661 א' ש' בחודש לעומת כ-12.5 א' ש' במרץ. מספר משרות השכיר עמד על 3.508 מיליון - עדיין נמוך מטרום משבר הקורונה אז עמד על 3.781 מיליון. בהייטק נוספו 1,400 איש שהורידו את השכר הממוצע בענף ב-9.6%
- השכר הממוצע ממשיך לעלות: 12,760 שקל בחודש מרץ; עליה של 17% בשנהנתוני הלמ"ס מראים כיצד דווקא הסגרים בעקבות הקורונה הזניקו את השכר הממוצע - בצורה מעוותת; השכר החציוני מייצג יותר טוב את השינוי האמיתי אך בלמ"ס מוכנים לפרסם אותו רק פעם בשנה
- רוצים להרוויח יותר? תתחילו לעבוד בחברה מייצאתחברות מייצאות משלמות משכורת גבוהה יותר לעובדים שלהם, ב-2015 חברות מייצאות שילמו לעובדים משכורת ממוצעת של 16 אלף שקל, בעוד עסקים רגילים במשק שילמו לעובדים שלהם 9 אלף שקל; הסיבה: איכות העובדים, ובונסים שהחברה מעניקה
- עובדי הגופים הציבוריים מרוויחים כ-57% יותר מהשכר הממוצע במשקדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפורסם מראה שאמנם השכר הממוצע עלה בכ-14%, אולם חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהמוצע במשק וכן השכר לנשים נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר
- השכר הממוצע ברוטו ממשיך לעלות: 11,524 שקל, עליה של 10.7% בשנהניתן לראות בנתוני הלמ"ס כיצד דווקא הסגרים בעקבות הקורונה הזניקו את השכר הממוצע - בצורה מעוותת - וכי מאז פתיחת המשק השכר הממוצע דווקא יורד
- משכורת הנטו הממוצעת במרץ: 7,511 שקלעליה במספר מקבלי השכר וזינוק בהיקף תשלומי השכר, היקף התעסוקה במרץ עלה ביותר מ-40 אלף איש לעומת פברואר. הסכום שהועבר בגין שכר זינק בלמעלה מ-885 מיליון שקל
- הסגר השלישי בינואר הביא לירידה של 15.4% במספר השכיריםכמו בשני הסגרים קודם לכן, הנפגעים העיקריים היו מתחומי ההסעדה האירוח והפנאי והתרבות. ההוצאה לחל"ת והפיטורים של עובדים בשכר נמוך הביאו לעלייה של כ-10% בשכר הממוצע לעומת שנה קודם לכן. מנגד, הירידה במספר העובדים לעומת דצמבר דווקא הורידה את השכר הממוצע
- למרות הקורונה: השכר הממוצע במשק עלה ב-7% גם בשנת 2020השכר ברוטו בשנת 2020 עמד על כ-11 וחצי אלף שקל. אך השכר הממוצע לא מספר את הסיפור האמיתי; מעבר להייטק, בישראל משתלם לעבוד במגזר הציבורי, בבנקים ובביטוח - אבל הרבה פחות בחינוך או ברווחה
- 100 אלף איש חזרו לעבוד בנובמבר; השכר הממוצע ירד ב-0.4%שכר הנטו הממוצע עמד על 7,154.49 שקל. שכרם הממוצע של החוזרים לעבודה עומד על 6,000 שקל לפי הנתונים. בסך הכל הועברו משכורות ל-3.32 מיליון ישראלים - נמוך ב-50 אלף לעומת חודש יוני עם החזרת הפעילות אחרי הסגר הראשון
- השכר הממוצע במשק ירד ב-1.6% בספטמבר - 11,373 שקלהנתונים משקפים חזרה של עובדים בשכר נמוך למעגל העבודה, אולם סביר כי עקב הסגר השני נראה עלייה של השכר הממוצע בנתוני אוקטובר; עדיין מדובר בעלייה של 6.4% לעומת ספטמבר אשתקד. מספר משרות השכיר ירד ב-1.7% לעומת אוגוסט