בנצי ליברמן הוא דמות מוכרת בתנועת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ומזוהה עם תפקידי הנהגה במועצת יש"ע (מועצת יש"ע - יהודה, שומרון וחבל עזה), הגוף המייצג את הרשויות המקומיות באזור. הוא כיהן כיו"ר המועצה בתקופה שבה עסקה ההתיישבות בסוגיות מרכזיות על סדר
היום הציבורי והפוליטי בישראל. מועצת יש"ע פועלת כגוף גג המאגד מועצות אזוריות ומועצות מקומיות ביהודה ובשומרון, ועוסקת בקידום האינטרסים התכנוניים, הכלכליים והציבוריים של תושבי ההתיישבויות מול מוסדות המדינה.
תקופת כהונתו התאפיינה בהתמודדות עם אתגרים
משמעותיים, ובהם תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וחלקים מצפון השומרון בשנת 2005, מהלך שעורר מחלוקת ציבורית עמוקה. מצדדי ההתנתקות טענו כי היא נדרשת משיקולים ביטחוניים ומדיניים, בעוד מתנגדיה, ובהם ליברמן ומועצת יש"ע, ראו בה פגיעה בזכותם של תושבי ההתיישבויות
ובעתיד המפעל ההתיישבותי.
לאחר תקופת כהונתו במועצה, המשיך ליברמן לעסוק בנושאים ציבוריים הקשורים להתיישבות ולחיים באזור יהודה ושומרון, תחום שנותר במוקד השיח הציבורי והתקשורתי בישראל גם בשנים שלאחר מכן. הנהגת המתיישבים, ובהם ליברמן, ממשיכה
לפעול מול הממשלה והכנסת בסוגיות תכנון, ביטחון שוטף ותקצוב תשתיות עבור הישובים באזור, תוך שהיא נותרת גורם משפיע בזירה הפוליטית הישראלית.
שמו נקשר בעיקר לתפקידו בראש רשות מקרקעי ישראל,
גוף שמנהל את רוב הקרקע במדינה ומשווק אותה ליזמים, ולהליכים משמעתיים וחשדות שנבחנו סביב שיווק קרקעות ופרויקטי דיור.
