תעסוקה

מאקרו: LEI הוא מדד המורכב מעשרה אינדיקטורים שונים ונחשב למנבא טוב לשינויי כיוון כלכליים - מה ניתן ללמוד ממנו על הצפוי בכלכלה האמריקאית? וגם: הביקורת של קלאודיה סהם על הפד' - הגיע זמן לעצירת העלאות הריבית? מיקרו: האם יש הזדמנויות בשוק האנרגיה הגרעינית?

האבטלה בארה"ב עדיין נמוכה ומתחת לצפי; החוזים העתידיים עוברים לעליות קלות לאחר שלקראת פרסום הנתונים ירדו בעד 0.5%; הסיכוי להעלאת ריבית נוספת עלה

אחוז האבטלה היה יציב על 4.3% אבל בחודשיים האחרונים המגמה היא ירידה - למרות העלאות הריבית במשק, שוק העבודה ממשיך לשמור על עוצמה, וזאת כאשר האינפלציה עדיין חזקה ורשמה עליה של 0.5% בחודש האחרון. החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל: ביום שני ה-3 באפריל

בשנה שעברה קראו לזה "ההתפטרות הגדולה", אמרו שהם נלחמים במעסיקים הנצלנים - אבל היום הם מצטערים על זה. עכשיו זו כבר "החרטה הגדולה", בעיקר אצל הצעירים

מספר המשרות הפנויות בתחומי התעשייה, בינוי, כמו בנאים, רצפים, עובדי בניה, בעלי מלאכה ונהגים - מזנק. האם זה ישפיע גם על השכר?

ירידה קלה במספר המשרות הפנויות במשק ל-148 אלף (עדיין מספרים גבוהים), אבל הירידה בהייטק היא המשמעותית ביותר: 13 אלף משרות לעומת 18.4 אלף בתחילת השנה

זאת לעומת 3.9% בחודש ספטמבר - עדיין מדובר על מספרים נמוכים, אבל מגמה מדאיגה; העליה באבטלה עשויה לבלום את האינפלציה

העלאות הריבית וההאטה בכלכלות ברחבי העולם מחלחלות יותר ויותר גם אל שוק ההייטק הישראלי, זאת בזמן שבך המשרות הפנויות במשק דווקא עלה מעט

למרות העלייה בחודשים האחרונים מהשפל של 3% מדובר עדיין ברמות אבטלה נמוכות מאוד. בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית – השאלה היא, בכמה?

לא בדיוק מנגינה לאוזניו של הפד'; החברה תעלה את השכר השעתי ההתחלתי ל-19 דולר לשעה, האם גם המתחרות יפעלו בהתאם?