משה קציר

הלכת השנים האבודות, כפי שהותוותה בע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ (להלן: אטינגר), חלה גם בתביעות לפי חוק הפיצויים. ואולם, מקום בו מוצא בית המשפט הדן בתביעה כזו כי נתקיימו נסיבות המצדיקות נקיטה בהסדר התשלום העתי הסטאטוטורי, ניתן לנהוג כך, בבחינת מסלול חלופי להגשמה (חלקית אמנם) של התוצאה שביקשה הלכת אטינגר להשיג

עפ"י תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס-2000, ניתן היתר לרשויות המקומיות להעלות את הארנונה לשנת 2002 ב-2.5 אחוזים בלבד בהשוואה לזו שהוטלה בשנת 2001. ביהמ"ש קובע, כי שיעור העלאת הארנונה מתייחס לארנונה קיימת ולא לארנונה חדשה שהטיל וועד מקומי

ביהמ"ש העליון קובע, כי המדיניות הגורפת, המתנה בחינת בקשה להסדרת מעמדו של זר השוהה בארץ שלא כדין מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי בצאתו את הארץ, איננה מדתית ועל כן דינה להתבטל

ביהמ"ש מפרש מהי "ההזדמנות הראשונה" להעלות טענת התיישנות ואת היחס בינה לבין ההוראה בדבר תיקון כתב טענות

כאשר ראש הממשלה עושה שימוש בסמכותו להעביר שר מכהונתו, הדבר ייעשה בנסיבות חריגות, קיצוניות ויוצאות דופן

ביהמ"ש העליון קובע, כי שופט המתמנה לכהונת 'שופט בפועל' של ערכאה אחרת, מוסמך הוא להמשיך ולשמוע משפט פלילי, למרות שתקופת כהונתו הסתיימה בתווך שבין שלב הקראת כתב האישום ושמיעת הראיות

ביהמ"ש העליון קבע, כי נפל פגם כפול בהחלטת הממשלה בקביעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך משני טעמים. ראשית, אין זה בסמכותה של הממשלה לקבוע הסדר, שהוא על-פי טיבו הסדר ראשוני, ושנית ההחלטה נגועה בהפליה אסורה הפוגעת שלא-כדין בזכות לשוויון

בית המשפט בוחן סבירות המלצות ועדת החקירה שהוקמה לבחינת טענות העותרים, ואימוצן על ידי גורמי הצבא, בעניין החלטות שהתקבלו על ידי הדרג הפיקודי באירועים שקדמו לתקיפת מחבלים במוצב צה"ל שבמהלכה נהרג בנם של העותרים @ נקבע, כי לא היה בשיקול דעתו של הדרג הפיקודי הצבאי משום חוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבות בית המשפט

ביהמ"ש העליון קבע, כי בתביעה להשבה שעילתה עשיית עושר ולא במשפט, נגד רשות ציבורית, יש להחיל 'הגנת מסגרת', קרי, "נסיבות ... העושות את ההשבה בלתי צודקת", ובענייננו - הגנת תקציב, רק במקרים בהם יוכחו עוצמת הפגיעה והיעדר חלופות ראויות ומעשיות לתיקונה

בית המשפט העליון נחלק בשאלת המועד הקובע לעניין התיישנות בתביעה לפיצוי בגין הפקעת מקרקעין והוחלט להפעיל את הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 30(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, ולהורות על עריכתו של דיון נוסף