צוות כתבי המדריכים

תיק של 300 אלף שקל, 30 חברות למעקב ושתי שורות עלות שונות לגמרי - מה מקבלים בכל מסלול, ואיך שילוב של ליבה פסיבית עם מניות בודדות עובד בפועל.

תיק של 300 אלף שקל, תשואה שנתית של 7% ועשרים שנה על השעון. ההפרש בין קרן שגובה 0.2% לקרן שגובה 1.5% מסתכם ב-242,942 שקל, וזה עוד לפני שכר נאמן, שיעור הוספה והוצאות נלוות

23 טריליון דולר מנוהלים היום בקרנות סל בעולם, כ-214 מיליארד שקל בישראל. מה עומד מאחורי המחיר שרץ על המסך, מי מחויב לצטט לכם קנייה ומכירה בכל רגע, ולמה אותו מדד בדיוק עולה פי עשרה בקרן ישראלית

תקרת משקל של 7% בת״א 35, עשר מניות שמחזיקות כ-36% מ-S&P 500 ותיקון משקל אוטומטי בנאסד״ק 100 - מה שקורה מתחת לשם של הקרן

פיזור על מאות ניירות בפקודה אחת, סכום פתיחה של מאות שקלים ונזילות יומית עומדים מול דמי ניהול שמכרסמים עשרות אלפי שקלים בעשור וחצי, ומול גלי פדיונות שמכריחים את המנהל למכור בתחתית

שכפול מלא מול דגימה מייצגת, שלושה מקורות קבועים לטעות עקיבה, ומה עובר על הקרן ביום שבו הבורסה מחליפה את הרכב המדד

הקרן הפטורה דוחה את המס עד הפדיון, החייבת משלמת אותו בדרך, והבחירה בין מס ריאלי למס נומינלי מתהפכת בדיוק בתשואה של 4%

מנהל הקרן קונה ומוכר ניירות, הנאמן מחזיק את הנכסים בחשבון נפרד ורשות ניירות ערך מאשרת את התשקיף. מחיר היחידה נקבע פעם ביום לפי שווי הנכסים הנקי, וההרכב מוגבל למה שכתוב מראש

188 מיליארד שקל כבר עברו לאפיק הזה. מה הקרן מחזיקה בפועל, איך עובד המס של 15% על הרווח הנומינלי, ומה יוצא בסוף השנה על השקעה של 200 אלף שקל

מדד הייחוס סוגר את רוב התשואה, דמי הניהול הם המשתנה היחיד שידוע מראש, וסטיית התקן ומדד שארפ מספרים מה קרה בדרך. תשואת העבר, שיושבת בראש כל טבלת השוואה, היא הפרמטר החלש מכולם