סייבר התקפי הוא תחום העוסק בפיתוח כלים לחדירה למערכות מחשב ולמכשירי קצה, בעיקר עבור גופי מודיעין ואכיפה ממשלתיים. ישראל מהמדינות הבולטות בענף בזכות כוח אדם שהוכשר ביחידות הטכנולוגיות של הצבא.
המודל העסקי נשען על מכירת רישיונות למדינות, אך הוא
כפוף לפיקוח ייצוא ביטחוני, ולכן שוק היעד מוגבל ומשתנה לפי שיקולים מדיניים. הסיכון המרכזי הוא רגולטורי ותדמיתי: הגבלות של ממשלות זרות ורשימות שחורות עלולות לסגור שווקים שלמים ולפגוע בשווי החברה. עסקאות מכירה בענף מתבצעות לרוב מול קרנות פרייבט אקוויטי המתמחות
בביטחון, והן מגלמות סכומים של מאות מיליוני דולרים.
אותם אנשים, לפעמים אותו בניין, ושני עסקים שאין ביניהם דמיון: אחד מוכר הכנסות חוזרות לעשרות אלפי ארגונים, השני מוכר יכולת חדירה למספר קטן של לקוחות ממשלתיים ברישיון. על שוק פרצות האפס-ימים, הצוותים בצבעים, ולמה ההגנה תמיד תעלה יותר מההתקפה
