בייבי בום הוא דור העובדים שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה, ועכשיו יושב במשרד ליד מנהל בן 25. הפער הזה פוגע בפרודוקטיביות כשסגנון עבודה, שכר וקידום מתנגשים. ארגון שלא מתרגם ניסיון לידע ולא נותן מקום לדור הצעיר משלם בזמן. מלחמת הדורות במשרד היא שאלה של
ניהול, לא של גיל בלבד.
זה לא סתם אגו, זה כשל אופרטיבי: המודל התאגידי המסורתי מתהפך, ומנהלים צעירים ומוכשרים מדורה-Z מובילים עובדים ותיקים ומנוסים מהם. אבל מתחת לפני השטח ההתנגשות בין תרבות השעות הנוספות לבין הגמישות
הדיגיטלית מייצרת תפוקה חלקית עבור שכר מלא; איך פותרים את הסתירה הערכית ומרוויחים שקט תעשייתי? מדריך למנכ"לים שרוצים להציל את החברה
רייטינג